Proverbs 26
1 As dew in harvest, and as rain in summer, so honor is not [seemly] for a fool.
| כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ |
2 As birds and sparrows fly, so a curse shall not come upon any one without a cause.
| כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ |
3 As a whip for a horse, and a goad for an ass, so [is] a rod for a simple nation.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ |
4 Answer not a fool according to his folly, lest you become like him.
| אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ |
5 Yet answer a fool according to his folly, lest he seem wise in his own conceit.
| ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ |
6 He that sends a message by a foolish messenger procures for himself a reproach from his own ways.
| מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ |
7 [As well] take away the motion of the legs, as transgression from the mouth of fools.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ |
8 He that binds up a stone in a sling, is like one that gives glory to a fool.
| כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ |
9 Thorns grow in the hand of a drunkard, and servitude in the hand of fools.
| חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ |
10 All the flesh of fools endures much hardship; for their fury is brought to nothing.
| רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ |
11 As when a dog goes to his own vomit, and becomes abominable, so is fool who returns in his wickedness to his own sin. [There is a shame that brings sin: and there is a shame [that is] glory and grace.]
| ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ |
12 I have seen a man who seemed to himself to be wise; but a fool had more hope than he.
| ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ |
13 A sluggard when sent on a journey says, [There is] a lion in the ways, and [there are] murderers in the streets.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ |
14 As a door turns on the hinge, so does a sluggard on his bed.
| הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ |
15 A sluggard having hid his hand in his bosom, will not be able to bring it up to his mouth.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ |
16 A sluggard seems to himself wiser than one who most satisfactorily brings back a message.
| חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ |
17 As he that lays hold of a dog's tail, so is he that makes himself the champion of another's cause.
| מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ |
18 As those who need correction put forth [fair] words to men, and he that first falls in with the proposal will be overthrown;
| כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ |
19 so are all that lay wait for their own friends, and when they are discovered, say, I did it in jest.
| כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ |
20 With much wood fire increases; but where there is not a double-minded man, strife ceases.
| באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ |
21 A hearth for coals, and wood for fire; and railing man for the tumult of strife.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ |
22 The words of cunning knaves are soft; but they strike [even] to the inmost parts of the bowels.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ |
23 Silver dishonestly given is to be considered as a potsherd: smooth lips cover a grievous heart.
| כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ |
24 A weeping enemy promises all things with his lips, but in his heart he contrives deceit.
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ |
25 Though [your] enemy entreat you with a loud voice, consent not: for there are seven abominations in his heart.
| כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ |
26 He that hides enmity frames deceit: but being easily discerned, exposes his own sins in the public assemblies.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ |
27 He that digs a pit for his neighbor shall fall into it: and he that rolls a stone, rolls it upon himself.
| כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ |
28 A lying tongue hates the truth; and an unguarded mouth causes tumults.
| לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ |
