Job 17
1 I perish, carried away by the wind, and I seek for burial, and obtain [it] not.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ |
2 Weary I entreat; and what have I done? and strangers have stolen my goods.
| אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ |
3 Who is this? let him join hands with me.
| שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ |
4 For you have hid their heart from wisdom; therefore you shall not exalt them.
| כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ |
5 He shall promise mischief to [his] companions: but [their] eyes have failed for [their] children.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ |
6 But you has made me a byword amount the nations, and I am become a scorn to them.
| והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ |
7 For my eyes are dimmed through pain; I have been grievously beset by all.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ |
8 Wonder has seized true men upon this; and let the just rise up against the transgressor.
| ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ |
9 But let the faithful hold on his own way, and let him that is pure of hands take courage.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ |
10 Howbeit, do you all strengthen [yourselves] and come now, for I do not find truth in you.
| ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ |
11 My days have passed in groaning, and my heart-strings are broken.
| ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ |
12 I have turned the night into day: the light is short because of darkness.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ |
| אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) |
14 I have called upon death to be my father, and corruption [to be] my mother and sister.
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ |
15 Where then is yet my hope? or [where] shall I see my good?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ |
