< Job 14 >

1 For a mortal born of a woman [is] short lived, and full of wrath.
אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
2 Or he falls like a flower that has bloomed; and he departs like a shadow, and can’t continue.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
3 Hast you not taken account even of him, and caused him to enter into judgment before you?
אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃
4 For who shall be pure from uncleanness? not even one;
מי יתן טהור מטמא לא אחד׃
5 if even his life should be [but] one day upon the earth: and his months are numbered by him: you have appointed [him] for a time, and he shall by no means exceed [it].
אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃
6 Depart from him, that he may be quiet, and take pleasure in his life, [though] as a hireling.
שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃
7 For there is hope for a tree, even if it should be cut down, [that] it shall blossom again, and its branch shall not fail.
כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃
8 For though its root should grow old in the earth, and its stem die in the rock;
אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
9 it will blossom from the scent of water, and will produce a crop, as one newly planted.
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃
10 But a man that has died is utterly gone; and when a mortal has fallen, he is no more.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
11 For the sea wastes in [length of] time, and a river fails and is dried up.
אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃
12 And man that has lain down [in death] shall certainly not rise again till the heaven be dissolved, and they shall not awake from their sleep.
ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
13 For oh that you had kept me in the grave, and had hidden me until your wrath should cease, and you should set me a time in which you would remember me! (Sheol h7585)
מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585)
14 For if a man should die, shall he live [again], having accomplished the days of his life? I will wait till I exist again?
אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃
15 Then shall you call, and I will listen to you: but do not you reject the work of your hands.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃
16 But you have numbered my devices: and not one of my sins shall escape you?
כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃
17 An you have sealed up my transgressions in a bag, and marked if I have been guilty of any transgression unawares.
חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃
18 And verily a mountain falling will utterly be destroyed, and a rock shall be worn out of its place.
ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃
19 The waters wear the stones, and waters falling headlong [overflow] a heap of the earth: and you destroy the hope of man.
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃
20 You drive him to an end, and he is gone: you set your face against him, and send him away;
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃
21 and though his children be multiplied, he knows [it] not; and if they be few, he is not aware.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃
22 But his flesh is in pain, and his soul mourns.
אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃

< Job 14 >