Job 13
1 Behold, mine eye has seen these things, and mine ear has heard [them].
| הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
2 And I know all that you too know; and I have not less understanding than you.
| כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
3 Nevertheless I will speak to the Lord, and I will reason before him, if he will.
| אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
4 But you are all bad physicians, and healers of diseases.
| ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
5 But would that you were silent, and it would be wisdom to you in the end.
| מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
6 But hear you the reasoning of my mouth, and attend to the judgment of my lips.
| שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
7 Do you not speak before the Lord, and utter deceit before him?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
8 Or will you draw back? nay do, you yourselves be judges.
| הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
9 For [it were] well if he would thoroughly search you: for though doing all things [in your power] you should attach yourselves to him,
| הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
10 he will not reprove you at all the less: but if moreover you should secretly respect persons,
| הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
11 shall not his whirlpool sweep you round, and terror from him fall upon you?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
12 And your glorying shall prove in the end to you like ashes, and your body [like a body] of clay.
| זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
13 Be silent, that I may speak, and cease from [mine] anger,
| החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
14 while I may take my flesh in my teeth, and put my life in my hand.
| על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
15 Though the Mighty One should lay hand upon me, forasmuch as he has begun, verily I will speak, and plead before him.
| הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
16 And this shall turn to me for salvation; for fraud shall have no entrance before him.
| גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
17 Hear, hear you my words, for I will declare in your hearing.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
18 Behold, I am near my judgment: I know that I shall appear evidently just.
| הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
19 For who is he that shall plead with me, that I should now be silent, and expire?
| מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
20 But grant me two things: then I will not hide myself from your face.
| אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
21 Withhold [your] hand from me: and let not your fear terrify me.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
22 Then shall you call, and I will listen to you: or you shall speak, and I will give you an answer.
| וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
23 How many are my sins and my transgressions? teach me what they are.
| כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
24 Therefore hide you yourself from me, and deem me your enemy?
| למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
25 Will you be startled [at me], as [at] a leaf shaken by the wind? or will you set yourself against me as against grass borne upon the breeze?
| העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
26 for you have written evil things against me, and you have compassed me with the sins of my youth.
| כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
27 And you have placed my foot in the stocks; and you have watched all my works, and have penetrated my heels.
| ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
28 [I am as] that which waxes old like a bottle, or like a moth-eaten garment.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |
