Esias 42
1 Jacob is my servant, I will help him: Israel is my chosen, my soul has accepted him; I have put my Spirit upon him; he shall bring forth judgment to the Gentiles.
| הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא |
2 He shall not cry, nor lift up [his voice], nor shall his voice be heard without.
| לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו |
3 A bruised reed shall he not break, and smoking flax shall he not quench; but he shall bring forth judgment to truth.
| קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט |
4 He shall shine out, and shall not be discouraged, until he have set judgment on the earth: and in his name shall the Gentiles trust.
| לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו |
5 Thus says the Lord God, who made the heaven, and established it; who settled the earth, and the things in it, and gives breath to the people on it, and spirit to them that tread on it:
| כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה |
6 I the Lord God have called you in righteousness, and will hold your hand, and will strengthen you: and I have given you for the covenant of a race, for a light of the Gentiles:
| אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים |
7 to open the eyes of the blind, to bring the bound and them that sit in darkness out of bonds and the prison-house.
| לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך |
8 I am the Lord God: that is my name: I will not give my glory to another, nor my praises to graven images.
| אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים |
9 Behold, the ancient things have come to pass, and [so will] the new things which I tell you: yes, before I tell [them] they are made known to you.
| הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם |
10 Sing a new hymn to the Lord: you [who are] his dominion, glorify his name from the end of the earth: you that go down to the sea, and sail upon it; the islands, and they that dwell in them.
| שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם |
11 Rejoice, you wilderness, and the villages thereof, the hamlets, and the dwellers in Kedar: the inhabitants of the rock shall rejoice, they shall shout from the top of the mountains.
| ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו |
12 They shall give glory to God, [and] shall proclaim his praises in the islands.
| ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו |
13 The Lord God of hosts shall go forth, and crush the war: he shall stir up jealousy, and shall shout mightily against his enemies.
| יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר |
14 I have been silent: shall I also always be silent and forbear: I have endured like a travailing [woman]: I will [now] amaze and wither at once.
| החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד |
15 I will make desolate mountains and hills, and will dry up all their grass; and I will make the rivers islands, and dry up the pools.
| אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש |
16 And I will bring the blind by a way that they knew not, and I will cause them to tread paths which they have not known: I will turn darkness into light for them, and crooked things into straight. These things will I do, and will not forsake them.
| והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים |
17 But they are turned back: be you utterly ashamed that trust in graven [images], who say to the molten [images], You are our gods.
| נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו |
18 Hear, you deaf, and look up, you blind, to see.
| החרשים שמעו והעורים הביטו לראות |
19 And who is blind, but my servants? and deaf, but they that rule over them? yes, the servants of God have been made blind.
| מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה |
20 You have often seen, and have not taken heed; [your] ears have been opened, and you have not heard.
| ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע |
21 The Lord God has taken counsel that he might be justified, and might magnify [his] praise.
| יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר |
22 And I saw, and the people were spoiled and plundered: for [there is] a snare in the secret chambers everywhere, and in the houses also, where they have hidden them: they became a spoil, and there was no one that delivered the prey, and there was none who said, Restore.
| והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב |
23 Who [is there] among you that will give ear to these things? listen you to the things which are coming to pass.
| מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור |
24 For what did he give to Jacob up to spoil, and Israel to them that plundered him? Did not God [do it] against whom they sinned? [and] they would not walk in his ways, nor listen to his law.
| מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו |
25 So he brought upon them the fury of his wrath; and the war, and those that burnt round about them, prevailed against them; yet no one of them knew [it], neither did they lay [it] to heart.
| וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב |
