Genesis 45
1 And Joseph could not refrain himself when all were standing by him, but said, Dismiss all from me; and no one stood near Joseph, when he made himself known to his brethren.
| ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו׃ |
2 And he uttered his voice with weeping; and all the Egyptians heard, and it was reported to the house of Pharao.
| ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה׃ |
3 And Joseph said to his brethren, I am Joseph; does my father yet live? And his brethren could not answer him, for they were troubled.
| ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו׃ |
4 And Joseph said to his brethren, Draw near to me; and they drew near; and he said, I am your brother Joseph, whom you sold into Egypt.
| ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה׃ |
5 Now then be not grieved, and let it not seem hard to you that you sold me hither, for God sent me before you for life.
| ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃ |
6 For this second year there is famine on the earth, and there are yet five years remaining, in which there is to be neither plowing, nor mowing.
| כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר׃ |
7 For God sent me before you, that there might be left to you a remnant upon the earth, even to nourish a great remnant of you.
| וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃ |
8 Now then you did not send me hither, but God; and he has made me as a father of Pharao, and lord of all his house, and ruler of all the land of Egypt.
| ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים׃ |
9 Hasten, therefore, and go up to my father, and say to him, These things says your son Joseph; God has made me lord of all the land of Egypt; come down therefore to me, and wait not.
| מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד׃ |
10 And you shall dwell in the land of Gesem of Arabia; and you shall be near me, you and your sons, and your sons' sons, your sheep and your oxen, and whatever things are your.
| וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך׃ |
11 And I will nourish you there: for the famine is yet for five years; lest you be consumed, and your sons, and all your possessions.
| וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך׃ |
12 Behold, your eyes see, and the eyes of my brother Benjamin, that it is my mouth that speaks to you.
| והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם׃ |
13 Report, therefore, to my father all my glory in Egypt, and all things that you have seen, and make haste and bring down my father hither.
| והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה׃ |
14 And he fell on his brother Benjamin's neck, and wept on him; and Benjamin wept on his neck.
| ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו׃ |
15 And he kissed all his brethren, and wept on them; and after these things his brethren spoke to him.
| וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו׃ |
16 And the report was carried into the house of Pharao, saying, Joseph's brethren are come; and Pharao was glad, and his household.
| והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו׃ |
17 And Pharao said to Joseph, Say to your brethren, Do this; fill your waggons, and depart into the land of Chanaan.
| ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען׃ |
18 And take up your father, and your possessions, and come to me; and I will give you of all the goods of Egypt, and you shall eat the marrow of the land.
| וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ׃ |
19 And do you charge them thus; that they should take for them waggons out of the land of Egypt, for your little ones, and for your wives; and take up your father, and come.
| ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם׃ |
20 And be not sparing in regard to your property, for all the good of Egypt shall be yours.
| ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא׃ |
21 And the children of Israel did so; and Joseph gave to them waggons, according to the words spoken by king Pharao; and he gave them provision for the journey.
| ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך׃ |
22 And he gave to them all two sets of raiment apiece; but to Benjamin he gave three hundred pieces of gold, and five changes of raiment.
| לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת׃ |
23 And to his father he sent [presents] at the same rate, and ten asses, bearing some of all the good things of Egypt, and ten mules, bearing bread for his father for your journey.
| ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך׃ |
24 And he sent away his brethren, and they went; and he said to them, Be not angry by the way.
| וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך׃ |
25 And they went up out of Egypt, and came into the land of Chanaan, to Jacob their father.
| ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם׃ |
26 And they reported to him, saying, Your son Joseph is living, and he is ruler over all the land of Egypt; and Jacob was amazed, for he did not believe them.
| ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם׃ |
27 But they spoke to him all the words uttered by Joseph, whatever he said to them; and having seen the chariots which Joseph sent to take him up, the spirit of Jacob their father revived.
| וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם׃ |
28 And Israel said, It is a great thing for me if Joseph my son is yet alive. I will go and see him before I die.
| ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות׃ |
