Ecclesiastes 3
1 To all things there is a time, and a season for every matter under heaven.
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
2 A time of birth, and a time to die; a time to plant, and a time to pluck up what has been planted;
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
3 a time to kill, and a time to heal; a time to pull down, and a time to build up;
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
4 a time to weep, and a time to laugh; a time to lament, and a time to dance;
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
5 a time to throw stones, and a time to gather stones together; a time to embrace, and a time to abstain from embracing;
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
6 a time to seek, and a time to lose; a time to keep, and a time to cast away;
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
7 a time to rend, and a time to sew; a time to be silent, and a time to speak;
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
8 a time to love, and a time to hate; a time of war, and a time of peace.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
9 What advantage [has] he that works in those things wherein he labors?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
10 I have seen all the trouble, which God has given to the sons of men to be troubled with.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
11 All the things which he has made are beautiful in his time: he has also set the whole world in their heart, that man might not find out the work which God has wrought from the beginning even to the end.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
12 I know that there is no good in them, except [for a man] to rejoice, and to do good in his life.
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
13 Also [in the case of] every man who shall eat and drink, and see good in all his labor, [this] is a gift of God.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא |
14 I know that whatever things God has done, they shall be for ever: it is impossible to add to it, and it is impossible to take away from it: and God has done [it], that [men] may fear before him.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
15 That which has been is now; and whatever things [are appointed] to be have already been; and God will seek out that which is past.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
16 And moreover I saw under the sun the place of judgment, there was the ungodly one; and the place of righteousness, there was the godly one.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
17 And I said in my heart, God will judge the righteous and the ungodly: for there is a time there for every action and for every work.
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
18 I said in my heart, concerning the speech of the sons of man, God will judge them, and that to show that they are breasts.
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
19 Also to them is the event of the sons of man, and the event of the brute; one event befalls them: as is the death of the one, so also the death of the other; and there is one breath to all: and what has the man more than the brute? nothing; for all is vanity.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
20 All [go] to one place; all were formed of the dust, and all will return to dust.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
21 And who has seen the spirit of the sons of man, whether it goes upward? and the spirit of the beast, whether it goes downward to the earth?
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ |
22 And I saw that there was no good, but that wherein a man shall rejoice in his works, for it is his portion, for who shall bring him to see any thing of that which shall be after him?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
