Ecclesiastes 12
1 And remember your Creator in the days of your youth, before the days of evil come, and the years overtake [you] in which you shall say, I have no pleasure in them.
| וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ |
2 While the sun and light are not darkened, nor the moon and the stars; nor the clouds return after the rain:
| עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם |
3 in the day wherein the keepers of the house shall tremble, and the mighty men shall become bent, and the grinding [women] cease because they have become few, and the [women] looking out at the windows be dark;
| ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות |
4 and they shall shut the doors in the marketplace, because of the weakness of the voice of her that grinds [at the mill]; and he shall rise up at the voice of the sparrow, and all the daughters of song shall be brought low;
| וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר |
5 and they shall look up, and fears [shall be] in the way, and the almond tree shall blossom, and the locust shall increase, and the caper shall be scattered: because man has gone to his eternal home, and the mourners have gone about the market:
| גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים |
6 before the silver cord be [let go], or the choice gold be broken, or the pitcher be broken at the fountain, or the wheel run down to the cistern;
| עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור |
7 [before] the dust also return to the earth as it was, and the spirit return to God who gave it.
| וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה |
8 Vanity of vanities, said the Preacher; all is vanity.
| הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל |
9 And because the Preacher was wise above [others, so it was] that he taught man excellent knowledge, and the ear will trace out the parables.
| ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה |
10 The Preacher sought diligently to find out acceptable words, and a correct writing, [even] words of truth.
| בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת |
11 The words of the wise are as goads, and as nails firmly fastened, which have been given from one shepherd by agreement.
| דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד |
12 And moreover, my son, guard yourself by means of them: of making many books there is no end; and much study is a weariness of the flesh.
| ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר |
13 Hear the end of the matter, the sun: Fear God, and keep his commandments: for this is the whole man.
| סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם |
14 For God will bring every work into judgment, with everything that has been overlooked, whether [it be] good, or whether [it be] evil.
| כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע |
