Amos 8
1 And behold a fowler's basket.
| כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ |
2 And he said, What see you, Amos? And I said, A fowler's basket. And the Lord said to me, The end is come upon my people Israel; I will not pass by them any more.
| ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו |
3 And the ceilings of the temple shall howl in that day, says the Lord God: [there shall be] many a fallen one in every place; I will bring silence upon [them].
| והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס |
4 Hear now this, you that oppress the poor in the morning, and drive the needy ones by tyranny from the earth,
| שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ |
5 saying, When will the month pass away, and we shall sell, and the sabbath, and we shall open the treasure, to make the measure small, and to enlarge the weight, and make the balance unfair?
| לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה |
6 That we may buy the poor for silver, and the needy for shoes; and we will trade in every kind of fruit.
| לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר |
7 The Lord swears against the pride of Jacob, None of your works shall ever be forgotten.
| נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם |
8 And shall not the land be troubled for these things, and shall not every one who dwells in it mourn? whereas destruction shall come up as a river, and shall descend as the river of Egypt.
| העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים |
9 And it shall come to pass in that day, says the Lord God, [that] the sun shall go down at noon, and the light shall be darkened on the earth by day:
| והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור |
10 and I will turn your feasts into mourning, and all your songs into lamentation; and I will bring up sackcloth on all loins, and baldness on every head; and I will make them as the mourning of a beloved [friend], and those with them as a day of grief.
| והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר |
11 Behold, the days come, says the Lord, that I will send forth a famine on the land, not a famine of bread, nor a thirst for water, but a famine of hearing the word of the Lord.
| הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה |
12 And the waters shall be troubled from sea to sea, and from the north to the east shall [men] run hither and there, seeking the word of the Lord, and they shall not find [it].
| ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו |
13 In that day shall the fair virgins and the young men faint for thirst;
| ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא |
14 they who swear by the propitiation of Samaria, and who say, Your god, O Dan, lives; and, Your god, O Bersabee, lives; and they shall fall, and shall no more rise again.
| הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד |
