Kings I 18
1 [And it came to pass when he had finished speaking to Saul, that the soul of Jonathan was knit to the soul of David and David loved him ] [as his own soul. ]
| ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו |
2 [And Saul took him in that day, and did not suffer him to return to his father's house. ]
| ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו |
3 [And Jonathan and David made a covenant because he loved him as his own soul. ]
| ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו |
4 [And Jonathan stripped himself of his ] [upper garment, and gave it to David, and his mantle and all he had upon him, even to his sword and to his bow, and to his girdle. ]
| ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו |
5 [And David went out withersoever Saul sent him, and ] [acted wisely, and Saul set him over the men of war, and he was pleasing in the eyes of all the people, and also in the eyes of the servants of Saul. ]
| ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול |
6 And there came out women in dances to meet David out of all the cities of Israel, with timbrels, and with rejoicing, and with cymbals.
| ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות לקראת שאול המלך--בתפים בשמחה ובשלשים |
7 And the women began [the strain], and said, Saul has struck his thousands, and David his ten thousands.
| ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו |
8 And it seemed evil in the eyes of Saul concerning this matter, and he said, To David they have given ten thousands, and to me they have given thousands. [And what more can he have but the kingdom? ]
| ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה |
9 [And Saul eyed David from that day and onward. ]
| ויהי שאול עון (עוין) את דוד מהיום ההוא והלאה |
10 [And it came to pass on the morrow that an evil spirit from God fell upon Saul, and he prophesied in the midst of his house. And David was playing on the harp with his hand, according to his daily custom. And Saul’s spear was in his hand. ]
| ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול |
11 [And Saul took his spear and said, I will strike David even to the wall. But David escaped twice from his presence. ]
| ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים |
12 And Saul was alarmed on account of David.
| וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר |
13 And he removed him from him, and made him a captain of a thousand for himself; and he went out and came in before the people.
| ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם |
14 And David was prudent in all his ways, and the Lord was with him.
| ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו |
15 And Saul saw that he was very wise, and he was afraid of him.
| וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו |
16 And all Israel and Juda loved David, because he came in and went out before the people.
| וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם |
17 [And Saul said to David, Behold my elder daughter Merob, I will give her to you to Wife, only be you to me a mighty man and fight the wars of the Lord. And Saul said, Let not my hand be upon him, but the hand of the Philistines shall be upon him. ]
| ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה--אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים |
18 [And David said to Saul, Who am I, and What is the life of my father’s family in Israel, that I should be the king’s son—in-law? ]
| ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל--כי אהיה חתן למלך |
19 [But it came to pass at the time when Merob Saul’s daughter should have been given to David, that she was given to Israel the Mothulathite to wife. ]
| ויהי בעת תת את מרב בת שאול--לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה |
20 And Melchol the daughter of Saul loved David; and it was told Saul, and the thing was pleasing in his eyes.
| ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו |
21 And Saul said, I will give her to him, and she shall be a stumbling block to him. Now the hand of the Philistines was against Saul.
| ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום |
22 And Saul charged his servants, saying, Speak you privately to David, saying, Behold, the king delights in you, and all his servants love you, and do you becomes the king's son-in-law.
| ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך |
23 And the servants of Saul spoke these words in the ears of David; and David said, [Is it] a light thing in your eyes to become son-in-law to the king? Whereas I [am] an humble man, an not honorable?
| וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה |
24 And the servants of Saul reported to him according to these words, which David spoke.
| ויגדו עבדי שאול לו--לאמר כדברים האלה דבר דוד |
25 And Saul said, Thus shall you speak to David, The king wants no gift but a hundred foreskins of the Philistines, to avenge himself on the kings enemies. Now Saul thought to cast him into the hands of the Philistines.
| ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים |
26 And the servants of Saul report these words to David, and David was well pleased to become the son-in-law to the king.
| ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים |
27 And David arose, and went, he and his men, and struck among the Philistines a hundred men: and he brought their foreskins, and he becomes the king's son-in-law, and [Saul] gives him Melchol his daughter to wife.
| ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה |
28 And Saul saw that the Lord [was] with David, and [that] all Israel loved him.
| וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו |
29 And he was yet more afraid of David.
| ויאסף שאול לרא מפני דוד--עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים |
30 [And the chief of the Philistines went forth; and it came to pass that from the suficiency of their expedition David acted Wisely above all the servants of Saul; and his name was honored exceedingly. ]
| ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד |
