Song of Solomon 5

1 I am come into my garden, my sister, [my] spouse: I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk: eat, O friends; drink, yea, drink abundantly, O beloved.

באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים׃

2 I sleep, but my heart waketh: [it is] the voice of my beloved that knocketh, [saying], Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled: for my head is filled with dew, [and] my locks with the drops of the night.

אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה׃

3 I have put off my coat; how shall I put it on? I have washed my feet; how shall I defile them?

פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם׃

4 My beloved put in his hand by the hole [of the door], and my bowels were moved for him.

דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו׃

5 I rose up to open to my beloved; and my hands dropped [with] myrrh, and my fingers [with] sweet smelling myrrh, upon the handles of the lock.

קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול׃

6 I opened to my beloved; but my beloved had withdrawn himself, [and] was gone: my soul failed when he spake: I sought him, but I could not find him; I called him, but he gave me no answer.

פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני׃

7 The watchmen that went about the city found me, they smote me, they wounded me; the keepers of the walls took away my veil from me.

מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות׃

8 I charge you, O daughters of Jerusalem, if ye find my beloved, that ye tell him, that I [am] sick of love.

השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני׃

9 What [is] thy beloved more than [another] beloved, O thou fairest among women? what [is] thy beloved more than [another] beloved, that thou dost so charge us?

מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו׃

10 My beloved [is] white and ruddy, the chiefest among ten thousand.

דודי צח ואדום דגול מרבבה׃

11 His head [is as] the most fine gold, his locks [are] bushy, [and] black as a raven.

ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב׃

12 His eyes [are] as [the eyes] of doves by the rivers of waters, washed with milk, [and] fitly set.

עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת׃

13 His cheeks [are] as a bed of spices, [as] sweet flowers: his lips [like] lilies, dropping sweet smelling myrrh.

לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר׃

14 His hands [are as] gold rings set with the beryl: his belly [is as] bright ivory overlaid [with] sapphires.

ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים׃

15 His legs [are as] pillars of marble, set upon sockets of fine gold: his countenance [is] as Lebanon, excellent as the cedars.

שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים׃

16 His mouth [is] most sweet: yea, he [is] altogether lovely. This [is] my beloved, and this [is] my friend, O daughters of Jerusalem.

חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם׃