Psalms 73
1 A Psalm of Asaph. Truly God [is] good to Israel, [even] to such as are of a clean heart.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב |
2 But as for me, my feet were almost gone; my steps had well nigh slipped.
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי |
3 For I was envious at the foolish, [when] I saw the prosperity of the wicked.
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה |
4 For [there are] no bands in their death: but their strength [is] firm.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם |
5 They [are] not in trouble [as other] men; neither are they plagued like [other] men.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו |
6 Therefore pride compasseth them about as a chain; violence covereth them [as] a garment.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו |
7 Their eyes stand out with fatness: they have more than heart could wish.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב |
8 They are corrupt, and speak wickedly [concerning] oppression: they speak loftily.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו |
9 They set their mouth against the heavens, and their tongue walketh through the earth.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ |
10 Therefore his people return hither: and waters of a full [cup] are wrung out to them.
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו |
11 And they say, How doth God know? and is there knowledge in the most High?
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון |
12 Behold, these [are] the ungodly, who prosper in the world; they increase [in] riches.
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל |
13 Verily I have cleansed my heart [in] vain, and washed my hands in innocency.
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי |
14 For all the day long have I been plagued, and chastened every morning.
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים |
15 If I say, I will speak thus; behold, I should offend [against] the generation of thy children.
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי |
16 When I thought to know this, it [was] too painful for me;
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני |
17 Until I went into the sanctuary of God; [then] understood I their end.
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם |
18 Surely thou didst set them in slippery places: thou castedst them down into destruction.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות |
19 How are they [brought] into desolation, as in a moment! they are utterly consumed with terrors.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות |
20 As a dream when [one] awaketh; [so], O Lord, when thou awakest, thou shalt despise their image.
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה |
21 Thus my heart was grieved, and I was pricked in my reins.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן |
22 So foolish [was] I, and ignorant: I was [as] a beast before thee.
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך |
23 Nevertheless I [am] continually with thee: thou hast holden [me] by my right hand.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני |
24 Thou shalt guide me with thy counsel, and afterward receive me [to] glory.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני |
25 Whom have I in heaven [but thee]? and [there is] none upon earth [that] I desire beside thee.
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ |
26 My flesh and my heart faileth: [but] God [is] the strength of my heart, and my portion for ever.
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם |
27 For, lo, they that are far from thee shall perish: thou hast destroyed all them that go a whoring from thee.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך |
28 But [it is] good for me to draw near to God: I have put my trust in the Lord GOD, that I may declare all thy works.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך |
