Psalms 71
1 In thee, O LORD, do I put my trust: let me never be put to confusion.
| בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ |
2 Deliver me in thy righteousness, and cause me to escape: incline thine ear unto me, and save me.
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ |
3 Be thou my strong habitation, whereunto I may continually resort: thou hast given commandment to save me; for thou [art] my rock and my fortress.
| היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ |
4 Deliver me, O my God, out of the hand of the wicked, out of the hand of the unrighteous and cruel man.
| אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ |
5 For thou [art] my hope, O Lord GOD: [thou art] my trust from my youth.
| כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ |
6 By thee have I been holden up from the womb: thou art he that took me out of my mother’s bowels: my praise [shall be] continually of thee.
| עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ |
7 I am as a wonder unto many; but thou [art] my strong refuge.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ |
8 Let my mouth be filled [with] thy praise [and with] thy honour all the day.
| ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ |
9 Cast me not off in the time of old age; forsake me not when my strength faileth.
| אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ |
10 For mine enemies speak against me; and they that lay wait for my soul take counsel together,
| כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ |
11 Saying, God hath forsaken him: persecute and take him; for [there is] none to deliver [him].
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ |
12 O God, be not far from me: O my God, make haste for my help.
| אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ |
13 Let them be confounded [and] consumed that are adversaries to my soul; let them be covered [with] reproach and dishonour that seek my hurt.
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ |
14 But I will hope continually, and will yet praise thee more and more.
| ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ |
15 My mouth shall shew forth thy righteousness [and] thy salvation all the day; for I know not the numbers [thereof].
| פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ |
16 I will go in the strength of the Lord GOD: I will make mention of thy righteousness, [even] of thine only.
| אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ |
17 O God, thou hast taught me from my youth: and hitherto have I declared thy wondrous works.
| אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ |
18 Now also when I am old and grayheaded, O God, forsake me not; until I have shewed thy strength unto [this] generation, [and] thy power to every one [that] is to come.
| וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ |
19 Thy righteousness also, O God, [is] very high, who hast done great things: O God, who [is] like unto thee!
| וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ |
20 [Thou], which hast shewed me great and sore troubles, shalt quicken me again, and shalt bring me up again from the depths of the earth.
| אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ |
21 Thou shalt increase my greatness, and comfort me on every side.
| תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ |
22 I will also praise thee with the psaltery, [even] thy truth, O my God: unto thee will I sing with the harp, O thou Holy One of Israel.
| גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ |
23 My lips shall greatly rejoice when I sing unto thee; and my soul, which thou hast redeemed.
| תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ |
24 My tongue also shall talk of thy righteousness all the day long: for they are confounded, for they are brought unto shame, that seek my hurt.
| גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ |
