Psalms 69
1 To the chief Musician upon Shoshannim, [A Psalm] of David. Save me, O God; for the waters are come in unto [my] soul.
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש |
2 I sink in deep mire, where [there is] no standing: I am come into deep waters, where the floods overflow me.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני |
3 I am weary of my crying: my throat is dried: mine eyes fail while I wait for my God.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי |
4 They that hate me without a cause are more than the hairs of mine head: they that would destroy me, [being] mine enemies wrongfully, are mighty: then I restored [that] which I took not away.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב |
5 O God, thou knowest my foolishness; and my sins are not hid from thee.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו |
6 Let not them that wait on thee, O Lord GOD of hosts, be ashamed for my sake: let not those that seek thee be confounded for my sake, O God of Israel.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל |
7 Because for thy sake I have borne reproach; shame hath covered my face.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני |
8 I am become a stranger unto my brethren, and an alien unto my mother’s children.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי |
9 For the zeal of thine house hath eaten me up; and the reproaches of them that reproached thee are fallen upon me.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי |
10 When I wept, [and chastened] my soul with fasting, that was to my reproach.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי |
11 I made sackcloth also my garment; and I became a proverb to them.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל |
12 They that sit in the gate speak against me; and I [was] the song of the drunkards.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר |
13 But as for me, my prayer [is] unto thee, O LORD, [in] an acceptable time: O God, in the multitude of thy mercy hear me, in the truth of thy salvation.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך |
14 Deliver me out of the mire, and let me not sink: let me be delivered from them that hate me, and out of the deep waters.
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים |
15 Let not the waterflood overflow me, neither let the deep swallow me up, and let not the pit shut her mouth upon me.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה |
16 Hear me, O LORD; for thy lovingkindness [is] good: turn unto me according to the multitude of thy tender mercies.
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי |
17 And hide not thy face from thy servant; for I am in trouble: hear me speedily.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני |
18 Draw nigh unto my soul, [and] redeem it: deliver me because of mine enemies.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני |
19 Thou hast known my reproach, and my shame, and my dishonour: mine adversaries [are] all before thee.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי |
20 Reproach hath broken my heart; and I am full of heaviness: and I looked [for some] to take pity, but [there was] none; and for comforters, but I found none.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי |
21 They gave me also gall for my meat; and in my thirst they gave me vinegar to drink.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ |
22 Let their table become a snare before them: and [that which should have been] for [their] welfare, [let it become] a trap.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש |
23 Let their eyes be darkened, that they see not; and make their loins continually to shake.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד |
24 Pour out thine indignation upon them, and let thy wrathful anger take hold of them.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם |
25 Let their habitation be desolate; [and] let none dwell in their tents.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב |
26 For they persecute [him] whom thou hast smitten; and they talk to the grief of those whom thou hast wounded.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו |
27 Add iniquity unto their iniquity: and let them not come into thy righteousness.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך |
28 Let them be blotted out of the book of the living, and not be written with the righteous.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו |
29 But I [am] poor and sorrowful: let thy salvation, O God, set me up on high.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני |
30 I will praise the name of God with a song, and will magnify him with thanksgiving.
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה |
31 [This] also shall please the LORD better than an ox [or] bullock that hath horns and hoofs.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס |
32 The humble shall see [this, and] be glad: and your heart shall live that seek God.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם |
33 For the LORD heareth the poor, and despiseth not his prisoners.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה |
34 Let the heaven and earth praise him, the seas, and every thing that moveth therein.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם |
35 For God will save Zion, and will build the cities of Judah: that they may dwell there, and have it in possession.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה |
36 The seed also of his servants shall inherit it: and they that love his name shall dwell therein.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה |
