Psalms 49
1 To the chief Musician, A Psalm for the sons of Korah. Hear this, all [ye] people; give ear, all [ye] inhabitants of the world:
| למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד |
2 Both low and high, rich and poor, together.
| גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון |
3 My mouth shall speak of wisdom; and the meditation of my heart [shall be] of understanding.
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות |
4 I will incline mine ear to a parable: I will open my dark saying upon the harp.
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי |
5 Wherefore should I fear in the days of evil, [when] the iniquity of my heels shall compass me about?
| למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני |
6 They that trust in their wealth, and boast themselves in the multitude of their riches;
| הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו |
7 None [of them] can by any means redeem his brother, nor give to God a ransom for him:
| אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו |
8 (For the redemption of their soul [is] precious, and it ceaseth for ever: )
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם |
9 That he should still live for ever, [and] not see corruption.
| ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת |
10 For he seeth [that] wise men die, likewise the fool and the brutish person perish, and leave their wealth to others.
| כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם |
11 Their inward thought [is, that] their houses [shall continue] for ever, [and] their dwelling places to all generations; they call [their] lands after their own names.
| קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות |
12 Nevertheless man [being] in honour abideth not: he is like the beasts [that] perish.
| ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו |
13 This their way [is] their folly: yet their posterity approve their sayings. (Selah)
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה |
14 Like sheep they are laid in the grave; death shall feed on them; and the upright shall have dominion over them in the morning; and their beauty shall consume in the grave from their dwelling. (Sheol h7585)
| כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) |
15 But God will redeem my soul from the power of the grave: for he shall receive me. (Selah) (Sheol h7585)
| אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) |
16 Be not thou afraid when one is made rich, when the glory of his house is increased;
| אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו |
17 For when he dieth he shall carry nothing away: his glory shall not descend after him.
| כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו |
18 Though while he lived he blessed his soul: and [men] will praise thee, when thou doest well to thyself.
| כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך |
19 He shall go to the generation of his fathers; they shall never see light.
| תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור |
20 Man [that is] in honour, and understandeth not, is like the beasts [that] perish.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו |
