Psalms 139
1 To the chief Musician, A Psalm of David. O LORD, thou hast searched me, and known [me].
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ |
2 Thou knowest my downsitting and mine uprising, thou understandest my thought afar off.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ |
3 Thou compassest my path and my lying down, and art acquainted [with] all my ways.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ |
4 For [there is] not a word in my tongue, [but], lo, O LORD, thou knowest it altogether.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ |
5 Thou hast beset me behind and before, and laid thine hand upon me.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ |
6 [Such] knowledge [is] too wonderful for me; it is high, I cannot [attain] unto it.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ |
7 Whither shall I go from thy spirit? or whither shall I flee from thy presence?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ |
8 If I ascend up into heaven, thou [art] there: if I make my bed in hell, behold, thou [art there]. (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) |
9 [If] I take the wings of the morning, [and] dwell in the uttermost parts of the sea;
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ |
10 Even there shall thy hand lead me, and thy right hand shall hold me.
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ |
11 If I say, Surely the darkness shall cover me; even the night shall be light about me.
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ |
12 Yea, the darkness hideth not from thee; but the night shineth as the day: the darkness and the light [are] both alike [to thee].
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ |
13 For thou hast possessed my reins: thou hast covered me in my mother’s womb.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ |
14 I will praise thee; for I am fearfully [and] wonderfully made: marvellous [are] thy works; and [that] my soul knoweth right well.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ |
15 My substance was not hid from thee, when I was made in secret, [and] curiously wrought in the lowest parts of the earth.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ |
16 Thine eyes did see my substance, yet being unperfect; and in thy book all [my members] were written, [which] in continuance were fashioned, when [as yet there was] none of them.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ |
17 How precious also are thy thoughts unto me, O God! how great is the sum of them!
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ |
18 [If] I should count them, they are more in number than the sand: when I awake, I am still with thee.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ |
19 Surely thou wilt slay the wicked, O God: depart from me therefore, ye bloody men.
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ |
20 For they speak against thee wickedly, [and] thine enemies take [thy name] in vain.
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ |
21 Do not I hate them, O LORD, that hate thee? and am not I grieved with those that rise up against thee?
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ |
22 I hate them with perfect hatred: I count them mine enemies.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ |
23 Search me, O God, and know my heart: try me, and know my thoughts:
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ |
24 And see if [there be any] wicked way in me, and lead me in the way everlasting.
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ |
