Psalms 137

1 By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, when we remembered Zion.

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

2 We hanged our harps upon the willows in the midst thereof.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

3 For there they that carried us away captive required of us a song; and they that wasted us [required of us] mirth, [saying], Sing us [one] of the songs of Zion.

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

4 How shall we sing the LORD’s song in a strange land?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

5 If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget [her cunning].

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

6 If I do not remember thee, let my tongue cleave to the roof of my mouth; if I prefer not Jerusalem above my chief joy.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

7 Remember, O LORD, the children of Edom in the day of Jerusalem; who said, Rase [it], rase [it, even] to the foundation thereof.

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

8 O daughter of Babylon, who art to be destroyed; happy [shall he be], that rewardeth thee as thou hast served us.

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

9 Happy [shall he be], that taketh and dasheth thy little ones against the stones.

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃