Psalms 10
1 Why standest thou afar off, O LORD? [why] hidest thou [thyself] in times of trouble?
| למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה |
2 The wicked in [his] pride doth persecute the poor: let them be taken in the devices that they have imagined.
| בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו |
3 For the wicked boasteth of his heart’s desire, and blesseth the covetous, [whom] the LORD abhorreth.
| כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה |
4 The wicked, through the pride of his countenance, will not seek [after God: ] God [is] not in all his thoughts.
| רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו |
5 His ways are always grievous; thy judgments [are] far above out of his sight: [as for] all his enemies, he puffeth at them.
| יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם |
6 He hath said in his heart, I shall not be moved: for [I shall] never [be] in adversity.
| אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע |
7 His mouth is full of cursing and deceit and fraud: under his tongue [is] mischief and vanity.
| אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון |
8 He sitteth in the lurking places of the villages: in the secret places doth he murder the innocent: his eyes are privily set against the poor.
| ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו |
9 He lieth in wait secretly as a lion in his den: he lieth in wait to catch the poor: he doth catch the poor, when he draweth him into his net.
| יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו |
10 He croucheth, [and] humbleth himself, that the poor may fall by his strong ones.
| ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) |
11 He hath said in his heart, God hath forgotten: he hideth his face; he will never see [it].
| אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח |
12 Arise, O LORD; O God, lift up thine hand: forget not the humble.
| קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) |
13 Wherefore doth the wicked contemn God? he hath said in his heart, Thou wilt not require [it].
| על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש |
14 Thou hast seen [it; ] for thou beholdest mischief and spite, to requite [it] with thy hand: the poor committeth himself unto thee; thou art the helper of the fatherless.
| ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר |
15 Break thou the arm of the wicked and the evil [man: ] seek out his wickedness [till] thou find none.
| שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא |
16 The LORD [is] King for ever and ever: the heathen are perished out of his land.
| יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו |
17 LORD, thou hast heard the desire of the humble: thou wilt prepare their heart, thou wilt cause thine ear to hear:
| תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך |
18 To judge the fatherless and the oppressed, that the man of the earth may no more oppress.
| לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ |
