Proverbs 26
1 As snow in summer, and as rain in harvest, so honour is not seemly for a fool.
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד |
2 As the bird by wandering, as the swallow by flying, so the curse causeless shall not come.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא |
3 A whip for the horse, a bridle for the ass, and a rod for the fool’s back.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים |
4 Answer not a fool according to his folly, lest thou also be like unto him.
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה |
5 Answer a fool according to his folly, lest he be wise in his own conceit.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו |
6 He that sendeth a message by the hand of a fool cutteth off the feet, [and] drinketh damage.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל |
7 The legs of the lame are not equal: so [is] a parable in the mouth of fools.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים |
8 As he that bindeth a stone in a sling, so [is] he that giveth honour to a fool.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד |
9 [As] a thorn goeth up into the hand of a drunkard, so [is] a parable in the mouth of fools.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים |
10 The great [God] that formed all [things] both rewardeth the fool, and rewardeth transgressors.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים |
11 As a dog returneth to his vomit, [so] a fool returneth to his folly.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו |
12 Seest thou a man wise in his own conceit? [there is] more hope of a fool than of him.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו |
13 The slothful [man] saith, [There is] a lion in the way; a lion [is] in the streets.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות |
14 [As] the door turneth upon his hinges, so [doth] the slothful upon his bed.
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו |
15 The slothful hideth his hand in [his] bosom; it grieveth him to bring it again to his mouth.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו |
16 The sluggard [is] wiser in his own conceit than seven men that can render a reason.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם |
17 He that passeth by, [and] meddleth with strife [belonging] not to him, [is like] one that taketh a dog by the ears.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו |
18 As a mad [man] who casteth firebrands, arrows, and death,
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות |
19 So [is] the man [that] deceiveth his neighbour, and saith, Am not I in sport?
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני |
20 Where no wood is, [there] the fire goeth out: so where [there is] no talebearer, the strife ceaseth.
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון |
21 [As] coals [are] to burning coals, and wood to fire; so [is] a contentious man to kindle strife.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב |
22 The words of a talebearer [are] as wounds, and they go down into the innermost parts of the belly.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן |
23 Burning lips and a wicked heart [are like] a potsherd covered with silver dross.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע |
24 He that hateth dissembleth with his lips, and layeth up deceit within him;
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה |
25 When he speaketh fair, believe him not: for [there are] seven abominations in his heart.
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו |
26 [Whose] hatred is covered by deceit, his wickedness shall be shewed before the [whole] congregation.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל |
27 Whoso diggeth a pit shall fall therein: and he that rolleth a stone, it will return upon him.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב |
28 A lying tongue hateth [those that are] afflicted by it; and a flattering mouth worketh ruin.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה |
