Proverbs 25
1 These [are] also proverbs of Solomon, which the men of Hezekiah king of Judah copied out.
| גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה |
2 [It is] the glory of God to conceal a thing: but the honour of kings [is] to search out a matter.
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר |
3 The heaven for height, and the earth for depth, and the heart of kings [is] unsearchable.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר |
4 Take away the dross from the silver, and there shall come forth a vessel for the finer.
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי |
5 Take away the wicked [from] before the king, and his throne shall be established in righteousness.
| הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו |
6 Put not forth thyself in the presence of the king, and stand not in the place of great [men: ]
| אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד |
7 For better [it is] that it be said unto thee, Come up hither; than that thou shouldest be put lower in the presence of the prince whom thine eyes have seen.
| כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך |
8 Go not forth hastily to strive, lest [thou know not] what to do in the end thereof, when thy neighbour hath put thee to shame.
| אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך |
9 Debate thy cause with thy neighbour [himself; ] and discover not a secret to another:
| ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל |
10 Lest he that heareth [it] put thee to shame, and thine infamy turn not away.
| פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב |
11 A word fitly spoken [is like] apples of gold in pictures of silver.
| תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו |
12 [As] an earring of gold, and an ornament of fine gold, [so is] a wise reprover upon an obedient ear.
| נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת |
13 As the cold of snow in the time of harvest, [so is] a faithful messenger to them that send him: for he refresheth the soul of his masters.
| כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב |
14 Whoso boasteth himself of a false gift [is like] clouds and wind without rain.
| נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר |
15 By long forbearing is a prince persuaded, and a soft tongue breaketh the bone.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם |
16 Hast thou found honey? eat so much as is sufficient for thee, lest thou be filled therewith, and vomit it.
| דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו |
17 Withdraw thy foot from thy neighbour’s house; lest he be weary of thee, and [so] hate thee.
| הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך |
18 A man that beareth false witness against his neighbour [is] a maul, and a sword, and a sharp arrow.
| מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר |
19 Confidence in an unfaithful man in time of trouble [is like] a broken tooth, and a foot out of joint.
| שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה |
20 [As] he that taketh away a garment in cold weather, [and as] vinegar upon nitre, so [is] he that singeth songs to an heavy heart.
| מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע |
21 If thine enemy be hungry, give him bread to eat; and if he be thirsty, give him water to drink:
| אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים |
22 For thou shalt heap coals of fire upon his head, and the LORD shall reward thee.
| כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך |
23 The north wind driveth away rain: so [doth] an angry countenance a backbiting tongue.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר |
24 [It is] better to dwell in the corner of the housetop, than with a brawling woman and in a wide house.
| טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר |
25 [As] cold waters to a thirsty soul, so [is] good news from a far country.
| מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק |
26 A righteous man falling down before the wicked [is as] a troubled fountain, and a corrupt spring.
| מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע |
27 [It is] not good to eat much honey: so [for men] to search their own glory [is not] glory.
| אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד |
28 He that [hath] no rule over his own spirit [is like] a city [that is] broken down, [and] without walls.
| עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו |
