Luke 18
1 And he spake a parable unto them [to this end], that men ought always to pray, and not to faint;
| ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ולא לוותר. |
2 Saying, There was in a city a judge, which feared not God, neither regarded man:
| ”בעיר אחת היה שופט, “פתח ישוע,”אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם. |
3 And there was a widow in that city; and she came unto him, saying, Avenge me of mine adversary.
| ”באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה. |
4 And he would not for a while: but afterward he said within himself, Though I fear not God, nor regard man;
| זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו:’אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם, |
5 Yet because this widow troubleth me, I will avenge her, lest by her continual coming she weary me.
| אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה‘. “ |
6 And the Lord said, Hear what the unjust judge saith.
| האדון המשיך:”שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה, |
7 And shall not God avenge his own elect, which cry day and night unto him, though he bear long with them?
| האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? |
8 I tell you that he will avenge them speedily. Nevertheless when the Son of man cometh, shall he find faith on the earth?
| אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן־האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?“ |
9 And he spake this parable unto certain which trusted in themselves that they were righteous, and despised others:
| ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים: |
10 Two men went up into the temple to pray; the one a Pharisee, and the other a publican.
| ”שני אנשים באו להתפלל בבית־המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי. |
11 The Pharisee stood and prayed thus with himself, God, I thank thee, that I am not as other men [are], extortioners, unjust, adulterers, or even as this publican.
| הפרוש הגאה התפלל כך:’אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה־המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי. |
12 I fast twice in the week, I give tithes of all that I possess.
| אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי‘. |
13 And the publican, standing afar off, would not lift up so much as [his] eyes unto heaven, but smote upon his breast, saying, God be merciful to me a sinner.
| ”לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא:’אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני‘. |
14 I tell you, this man went down to his house justified [rather] than the other: for every one that exalteth himself shall be abased; and he that humbleth himself shall be exalted.
| אני אומר לכם, גובה־המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ |
15 And they brought unto him also infants, that he would touch them: but when [his] disciples saw [it], they rebuked them.
| יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו. |
16 But Jesus called them [unto him], and said, Suffer little children to come unto me, and forbid them not: for of such is the kingdom of God.
| ישוע קרא אליו את התלמידים ואמר:”תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. |
17 Verily I say unto you, Whosoever shall not receive the kingdom of God as a little child shall in no wise enter therein.
| אני אומר לכם: מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה.“ |
18 And a certain ruler asked him, saying, Good Master, what shall I do to inherit eternal life? (aiōnios g166)
| איש מכובד אחד שאל את ישוע:”רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) |
19 And Jesus said unto him, Why callest thou me good? none [is] good, save one, [that is], God.
| ”מדוע אתה קורא לי טוב?“שאל ישוע.”רק אלוהים טוב. |
20 Thou knowest the commandments, Do not commit adultery, Do not kill, Do not steal, Do not bear false witness, Honour thy father and thy mother.
| אך בתשובה לשאלתך, הרי אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבד את אביך ואת אמך.“ |
21 And he said, All these have I kept from my youth up.
| ”את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי“, השיב האיש. |
22 Now when Jesus heard these things, he said unto him, Yet lackest thou one thing: sell all that thou hast, and distribute unto the poor, and thou shalt have treasure in heaven: and come, follow me.
| ”עליך לעשות עוד דבר אחד“, אמר לו ישוע.”מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי.“ |
23 And when he heard this, he was very sorrowful: for he was very rich.
| כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד. |
24 And when Jesus saw that he was very sorrowful, he said, How hardly shall they that have riches enter into the kingdom of God!
| ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו:”לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים. |
25 For it is easier for a camel to go through a needle’s eye, than for a rich man to enter into the kingdom of God.
| קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים.“ |
26 And they that heard [it] said, Who then can be saved?
| ”אם כל־כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי, אם כן, יוכל להיוושע?“שאלו השומעים. |
27 And he said, The things which are impossible with men are possible with God.
| השיב להם ישוע:”אלוהים יכול לעשות את מה שבני־האדם אינם יכולים!“ |
28 Then Peter said, Lo, we have left all, and followed thee.
| ”אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!“אמר פטרוס לישוע. |
29 And he said unto them, Verily I say unto you, There is no man that hath left house, or parents, or brethren, or wife, or children, for the kingdom of God’s sake,
| ”כן, “השיב ישוע,”וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים, |
30 Who shall not receive manifold more in this present time, and in the world to come life everlasting. (aiōn g165, aiōnios g166)
| יקבל בתמורה כפל כפליים בעולם הזה וחיי נצח בעולם הבא.“ (aiōn g165, aiōnios g166) |
31 Then he took [unto him] the twelve, and said unto them, Behold, we go up to Jerusalem, and all things that are written by the prophets concerning the Son of man shall be accomplished.
| ישוע קיבץ סביבו את שנים־עשר תלמידיו ואמר:”כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן־האדם. |
32 For he shall be delivered unto the Gentiles, and shall be mocked, and spitefully entreated, and spitted on:
| ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו, |
33 And they shall scourge [him], and put him to death: and the third day he shall rise again.
| יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה.“ |
34 And they understood none of these things: and this saying was hid from them, neither knew they the things which were spoken.
| התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם. |
35 And it came to pass, that as he was come nigh unto Jericho, a certain blind man sat by the way side begging:
| בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות. |
36 And hearing the multitude pass by, he asked what it meant.
| קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל:”מה מתרחש כאן?“ |
37 And they told him, that Jesus of Nazareth passeth by.
| ”ישוע מנצרת עובר לפניך!“השיבו לו. |
38 And he cried, saying, Jesus, [thou] Son of David, have mercy on me.
| מששמע זאת העיוור החל לצעוק:”ישוע בן־דוד, רחם עלי!“ |
39 And they which went before rebuked him, that he should hold his peace: but he cried so much the more, [Thou] Son of David, have mercy on me.
| האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו:”בן־דוד, רחם עלי!“ |
40 And Jesus stood, and commanded him to be brought unto him: and when he was come near, he asked him,
| קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר.”הביאו אלי את האיש“, ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע: |
41 Saying, What wilt thou that I shall do unto thee? And he said, Lord, that I may receive my sight.
| ”מה אתה רוצה שאעשה למענך?“”אדוני, אני רוצה לראות!“התחנן העיוור. |
42 And Jesus said unto him, Receive thy sight: thy faith hath saved thee.
| ”ראייתך ניתנה לך!“השיב ישוע.”אמונתך ריפאה אותך.“ |
43 And immediately he received his sight, and followed him, glorifying God: and all the people, when they saw [it], gave praise unto God.
| מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים. |
