Lamentations 5
1 Remember, O LORD, what is come upon us: consider, and behold our reproach.
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ |
2 Our inheritance is turned to strangers, our houses to aliens.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ |
3 We are orphans and fatherless, our mothers [are] as widows.
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ |
4 We have drunken our water for money; our wood is sold unto us.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ |
5 Our necks [are] under persecution: we labour, [and] have no rest.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ |
6 We have given the hand [to] the Egyptians, [and to] the Assyrians, to be satisfied with bread.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ |
7 Our fathers have sinned, [and are] not; and we have borne their iniquities.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ |
8 Servants have ruled over us: [there is] none that doth deliver [us] out of their hand.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ |
9 We gat our bread with [the peril of] our lives because of the sword of the wilderness.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ |
10 Our skin was black like an oven because of the terrible famine.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ |
11 They ravished the women in Zion, [and] the maids in the cities of Judah.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ |
12 Princes are hanged up by their hand: the faces of elders were not honoured.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ |
13 They took the young men to grind, and the children fell under the wood.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ |
14 The elders have ceased from the gate, the young men from their musick.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ |
15 The joy of our heart is ceased; our dance is turned into mourning.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ |
16 The crown is fallen [from] our head: woe unto us, that we have sinned!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ |
17 For this our heart is faint; for these [things] our eyes are dim.
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ |
18 Because of the mountain of Zion, which is desolate, the foxes walk upon it.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ |
19 Thou, O LORD, remainest for ever; thy throne from generation to generation.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ |
20 Wherefore dost thou forget us for ever, [and] forsake us so long time?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ |
21 Turn thou us unto thee, O LORD, and we shall be turned; renew our days as of old.
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ |
22 But thou hast utterly rejected us; thou art very wroth against us.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ |
