Jonah 2
1 Then Jonah prayed unto the LORD his God out of the fish’s belly,
| ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה |
2 And said, I cried by reason of mine affliction unto the LORD, and he heard me; out of the belly of hell cried I, [and] thou heardest my voice. (Sheol h7585)
| ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol h7585) |
3 For thou hadst cast me into the deep, in the midst of the seas; and the floods compassed me about: all thy billows and thy waves passed over me.
| ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו |
4 Then I said, I am cast out of thy sight; yet I will look again toward thy holy temple.
| ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך |
5 The waters compassed me about, [even] to the soul: the depth closed me round about, the weeds were wrapped about my head.
| אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי |
6 I went down to the bottoms of the mountains; the earth with her bars [was] about me for ever: yet hast thou brought up my life from corruption, O LORD my God.
| לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי |
7 When my soul fainted within me I remembered the LORD: and my prayer came in unto thee, into thine holy temple.
| בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך |
8 They that observe lying vanities forsake their own mercy.
| משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו |
9 But I will sacrifice unto thee with the voice of thanksgiving; I will pay [that] that I have vowed. Salvation [is] of the LORD.
| ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה |
10 And the LORD spake unto the fish, and it vomited out Jonah upon the dry [land].
| ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה |
