John 6
1 After these things Jesus went over the sea of Galilee, which is [the sea] of Tiberias.
| כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה). |
2 And a great multitude followed him, because they saw his miracles which he did on them that were diseased.
| אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים. |
3 And Jesus went up into a mountain, and there he sat with his disciples.
| ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ. |
4 And the passover, a feast of the Jews, was nigh.
| היה זה זמן קצר לפני חג הפסח. |
5 When Jesus then lifted up [his] eyes, and saw a great company come unto him, he saith unto Philip, Whence shall we buy bread, that these may eat?
| ישוע הביט סביבו וראה את ההמונים הבאים לקראתו.”מאין נשיג להם לחם לאכול?“ניסה ישוע את פיליפוס, כי למעשה ידע מה עמד לעשות. |
6 And this he said to prove him: for he himself knew what he would do.
7 Philip answered him, Two hundred pennyworth of bread is not sufficient for them, that every one of them may take a little.
| ”גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!“השיב פיליפוס. |
8 One of his disciples, Andrew, Simon Peter’s brother, saith unto him,
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר: |
9 There is a lad here, which hath five barley loaves, and two small fishes: but what are they among so many?
| ”יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?“ |
10 And Jesus said, Make the men sit down. Now there was much grass in the place. So the men sat down, in number about five thousand.
| ”אמרו לכולם לשבת על האדמה“, ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה. |
11 And Jesus took the loaves; and when he had given thanks, he distributed to the disciples, and the disciples to them that were set down; and likewise of the fishes as much as they would.
| ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע. |
12 When they were filled, he said unto his disciples, Gather up the fragments that remain, that nothing be lost.
| ”אספו בבקשה את הפירורים שנשארו, “ביקש ישוע,”כדי שדבר לא ייזרק.“ |
13 Therefore they gathered [them] together, and filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which remained over and above unto them that had eaten.
| התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים־עשר סלים. |
14 Then those men, when they had seen the miracle that Jesus did, said, This is of a truth that prophet that should come into the world.
| כשראה ההמון את הנס הזה, קרא:”זהו באמת הנביא שציפינו לו!“ |
15 When Jesus therefore perceived that they would come and take him by force, to make him a king, he departed again into a mountain himself alone.
| ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים. |
16 And when even was [now] come, his disciples went down unto the sea,
| בערב ירדו התלמידים לים |
17 And entered into a ship, and went over the sea toward Capernaum. And it was now dark, and Jesus was not come to them.
| ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר־נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם. |
18 And the sea arose by reason of a great wind that blew.
| בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה. |
19 So when they had rowed about five and twenty or thirty furlongs, they see Jesus walking on the sea, and drawing nigh unto the ship: and they were afraid.
| התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על־פני המים. פחד אחז אותם, |
20 But he saith unto them, It is I; be not afraid.
| אולם ישוע הרגיעם:”זה אני, ישוע, אל תפחדו.“ |
21 Then they willingly received him into the ship: and immediately the ship was at the land whither they went.
| הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם. |
22 The day following, when the people which stood on the other side of the sea saw that there was none other boat there, save that one whereinto his disciples were entered, and that Jesus went not with his disciples into the boat, but [that] his disciples were gone away alone;
| למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה. |
23 (Howbeit there came other boats from Tiberias nigh unto the place where they did eat bread, after that the Lord had given thanks: )
| בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה. |
24 When the people therefore saw that Jesus was not there, neither his disciples, they also took shipping, and came to Capernaum, seeking for Jesus.
| כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר־נחום כדי לחפש אותו. |
25 And when they had found him on the other side of the sea, they said unto him, Rabbi, when camest thou hither?
| הם מצאו אותו בכפר־נחום ושאלו בתמיהה:”רבי, כיצד הגעת הנה?“ |
26 Jesus answered them and said, Verily, verily, I say unto you, Ye seek me, not because ye saw the miracles, but because ye did eat of the loaves, and were filled.
| ”האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!“השיב להם ישוע. |
27 Labour not for the meat which perisheth, but for that meat which endureth unto everlasting life, which the Son of man shall give unto you: for him hath God the Father sealed. (aiōnios g166)
| ”אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן־האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי.“ (aiōnios g166) |
28 Then said they unto him, What shall we do, that we might work the works of God?
| ”מה עלינו לעשות כדי למצוא־חן בעיני אלוהים?“שאלו. |
29 Jesus answered and said unto them, This is the work of God, that ye believe on him whom he hath sent.
| ”אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם“, השיב ישוע. |
30 They said therefore unto him, What sign shewest thou then, that we may see, and believe thee? what dost thou work?
| ”אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות. |
31 Our fathers did eat manna in the desert; as it is written, He gave them bread from heaven to eat.
| אבותינו אכלו יום יום את המן במדבר כמו שכתוב:’ודגן־שמים נתן להם‘.“ |
32 Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Moses gave you not that bread from heaven; but my Father giveth you the true bread from heaven.
| אולם ישוע הסביר:”אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים. |
33 For the bread of God is he which cometh down from heaven, and giveth life unto the world.
| הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על־ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם.“ |
34 Then said they unto him, Lord, evermore give us this bread.
| ”אדון, “קראו,”תן לנו תמיד את הלחם הזה!“ |
35 And Jesus said unto them, I am the bread of life: he that cometh to me shall never hunger; and he that believeth on me shall never thirst.
| ”אני הוא לחם החיים“, אמר ישוע.”כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם. |
36 But I said unto you, That ye also have seen me, and believe not.
| אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי. |
37 All that the Father giveth me shall come to me; and him that cometh to me I will in no wise cast out.
| אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי – אלה שאבי נתן לי – ואני מבטיח שלא אדחה איש, |
38 For I came down from heaven, not to do mine own will, but the will of him that sent me.
| כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני. |
39 And this is the Father’s will which hath sent me, that of all which he hath given me I should lose nothing, but should raise it up again at the last day.
| ”האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון. |
40 And this is the will of him that sent me, that every one which seeth the Son, and believeth on him, may have everlasting life: and I will raise him up at the last day. (aiōnios g166)
| זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.“ (aiōnios g166) |
41 The Jews then murmured at him, because he said, I am the bread which came down from heaven.
| היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים. |
42 And they said, Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? how is it then that he saith, I came down from heaven?
| ”אילו שטויות הוא מדבר?“שאלו.”הלא הוא ישוע בן־יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?“ |
43 Jesus therefore answered and said unto them, Murmur not among yourselves.
| ”אל תתרגזו על דברי אלה“, ביקש ישוע. |
44 No man can come to me, except the Father which hath sent me draw him: and I will raise him up at the last day.
| ”רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. |
45 It is written in the prophets, And they shall be all taught of God. Every man therefore that hath heard, and hath learned of the Father, cometh unto me.
| הלא כתוב בספרי הנביאים:’וכל בניך למודי ה׳‘. ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי. |
46 Not that any man hath seen the Father, save he which is of God, he hath seen the Father.
| לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי. |
| ”אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח. (aiōnios g166) |
48 I am that bread of life.
| אני הוא לחם החיים. |
49 Your fathers did eat manna in the wilderness, and are dead.
| אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו. |
50 This is the bread which cometh down from heaven, that a man may eat thereof, and not die.
| אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות. |
51 I am the living bread which came down from heaven: if any man eat of this bread, he shall live for ever: and the bread that I will give is my flesh, which I will give for the life of the world. (aiōn g165)
| אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה.“ (aiōn g165) |
52 The Jews therefore strove among themselves, saying, How can this man give us [his] flesh to eat?
| ”איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?“החלו היהודים להתווכח ביניהם. |
53 Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Except ye eat the flesh of the Son of man, and drink his blood, ye have no life in you.
| ”אני אומר לכם ברצינות, “המשיך ישוע,”אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם! |
54 Whoso eateth my flesh, and drinketh my blood, hath eternal life; and I will raise him up at the last day. (aiōnios g166)
| אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. (aiōnios g166) |
55 For my flesh is meat indeed, and my blood is drink indeed.
| כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי. |
56 He that eateth my flesh, and drinketh my blood, dwelleth in me, and I in him.
| כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו. |
57 As the living Father hath sent me, and I live by the Father: so he that eateth me, even he shall live by me.
| כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו. |
58 This is that bread which came down from heaven: not as your fathers did eat manna, and are dead: he that eateth of this bread shall live for ever. (aiōn g165)
| אני הלחם האמתי היורד מהשמים – לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח.“ (aiōn g165) |
59 These things said he in the synagogue, as he taught in Capernaum.
| ישוע לימד אותם דברים אלה בבית־הכנסת בכפר־נחום. |
60 Many therefore of his disciples, when they had heard [this], said, This is an hard saying; who can hear it?
| אפילו תלמידיו אמרו:”קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?“ |
61 When Jesus knew in himself that his disciples murmured at it, he said unto them, Doth this offend you?
| ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו.”מה מטריד אתכם?“שאל אותם. |
62 [What] and if ye shall see the Son of man ascend up where he was before?
| ”מה תגידו אם תראו את בן־האדם עולה חזרה לשמים? |
63 It is the spirit that quickeneth; the flesh profiteth nothing: the words that I speak unto you, [they] are spirit, and [they] are life.
| רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים. |
64 But there are some of you that believe not. For Jesus knew from the beginning who they were that believed not, and who should betray him.
| אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים.“ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו. |
65 And he said, Therefore said I unto you, that no man can come unto me, except it were given unto him of my Father.
| ”משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים“, הסביר ישוע. |
66 From that [time] many of his disciples went back, and walked no more with him.
| באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים. |
67 Then said Jesus unto the twelve, Will ye also go away?
| ”האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?“שאל ישוע את שנים־עשר תלמידיו. |
68 Then Simon Peter answered him, Lord, to whom shall we go? thou hast the words of eternal life. (aiōnios g166)
| ”אדוני, לאן נלך ולמי?“קרא שמעון פטרוס.”רק לך יש דברים של חיי נצח, (aiōnios g166) |
69 And we believe and are sure that thou art that Christ, the Son of the living God.
| ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!“ |
70 Jesus answered them, Have not I chosen you twelve, and one of you is a devil?
| השיב להם ישוע:”אני בחרתי בכם בעצמי – שנים־עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן.“ |
71 He spake of Judas Iscariot [the son] of Simon: for he it was that should betray him, being one of the twelve.
| הוא התכוון ליהודה בן־שמעון איש־קריות, אחד משנים־עשר התלמידים, שעמד להסגירו. |
