< John 21 >

1 After these things Jesus shewed himself again to the disciples at the sea of Tiberias; and on this wise shewed he [himself].
כעבור זמן מה שוב נראה ישוע אל תלמידיו, הפעם ליד הכינרת, וכך התרחש הדבר:
2 There were together Simon Peter, and Thomas called Didymus, and Nathanael of Cana in Galilee, and the [sons] of Zebedee, and two other of his disciples.
שמעון פטרוס, תומא התאום, נתנאל מכפר קנה שבגליל, בני זבדי, ועוד שניים אחרים היו ביחד.
3 Simon Peter saith unto them, I go a fishing. They say unto him, We also go with thee. They went forth, and entered into a ship immediately; and that night they caught nothing.
”אני הולך לדוג“, אמר שמעון פטרוס.”גם אנחנו באים“, אמרו האחרים. הם עלו לסירה, אולם לא לכדו דבר במשך כל הלילה.
4 But when the morning was now come, Jesus stood on the shore: but the disciples knew not that it was Jesus.
עם זריחת החמה ראו מישהו על החוף, אך לא ידעו שישוע היה האיש.
5 Then Jesus saith unto them, Children, have ye any meat? They answered him, No.
”בני, האם לכדתם משהו?“שאל.”לא!“השיבו פה אחד.
6 And he said unto them, Cast the net on the right side of the ship, and ye shall find. They cast therefore, and now they were not able to draw it for the multitude of fishes.
”אם תשליכו את הרשת לימין הסירה תלכדו דגים רבים“, אמר ישוע. הם עשו כדבריו, ודגים רבים כל־כך נלכדו ברשת, עד שלא היה להם כוח להעלות את הרשת חזרה לסירה.
7 Therefore that disciple whom Jesus loved saith unto Peter, It is the Lord. Now when Simon Peter heard that it was the Lord, he girt [his] fisher’s coat [unto him], (for he was naked, ) and did cast himself into the sea.
התלמיד שהיה אהוב על ישוע אמר לפטרוס:”זהו האדון!“כאשר שמע פטרוס את דבריו, לבש את חולצתו שהסיר קודם לכן, וקפץ למים.
8 And the other disciples came in a little ship; (for they were not far from land, but as it were two hundred cubits, ) dragging the net with fishes.
ואילו יתר התלמידים הפליגו לחוף שהיה במרחק מאה מטר בערך, ואיתם הרשת המלאה בדגים.
9 As soon then as they were come to land, they saw a fire of coals there, and fish laid thereon, and bread.
כשעלו לחוף ראו מדורה שעליה נצלים דגים, ובצד היה לחם.
10 Jesus saith unto them, Bring of the fish which ye have now caught.
”הביאו כמה מהדגים שלכדתם“, ביקש ישוע.
11 Simon Peter went up, and drew the net to land full of great fishes, an hundred and fifty and three: and for all there were so many, yet was not the net broken.
שמעון פטרוס משך את הרשת ליבשה, וכאשר ספר את השלל הוא מנה 153 דגים גדולים. למרות מספרם ומשקלם לא נקרעה הרשת!
12 Jesus saith unto them, Come [and] dine. And none of the disciples durst ask him, Who art thou? knowing that it was the Lord.
”בואו, איכלו ארוחת בוקר“, הזמינם ישוע. איש מהם לא העז לשאול אותו אם הוא באמת האדון, כי כולם היו בטוחים בכך.
13 Jesus then cometh, and taketh bread, and giveth them, and fish likewise.
ישוע הגיש להם את הלחם והדגים.
14 This is now the third time that Jesus shewed himself to his disciples, after that he was risen from the dead.
זאת הייתה הפעם השלישית שבה נגלה אליהם ישוע לאחר שקם מהמתים.
15 So when they had dined, Jesus saith to Simon Peter, Simon, [son] of Jonas, lovest thou me more than these? He saith unto him, Yea, Lord; thou knowest that I love thee. He saith unto him, Feed my lambs.
לאחר ארוחת הבוקר שאל ישוע את שמעון פטרוס:”שמעון בן־יונה, האם אתה אוהב אותי יותר מכל אלה?“”כן, “השיב פטרוס,”אתה יודע שאני אוהב אותך.“”אם כן, רעה את טלאי“, אמר ישוע.
16 He saith to him again the second time, Simon, [son] of Jonas, lovest thou me? He saith unto him, Yea, Lord; thou knowest that I love thee. He saith unto him, Feed my sheep.
ישוע שאל אותו שנית:”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך“, השיב פטרוס שנית.”אם כן, נהג את צאני“, אמר ישוע.
17 He saith unto him the third time, Simon, [son] of Jonas, lovest thou me? Peter was grieved because he said unto him the third time, Lovest thou me? And he said unto him, Lord, thou knowest all things; thou knowest that I love thee. Jesus saith unto him, Feed my sheep.
ישוע שאל פעם שלישית:”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“פטרוס נעצב משאלתו החוזרת של ישוע ואמר:”אדוני, הכול אתה יודע. אתה יודע שאני אוהב אותך.“”אם כן, רעה את צאני“, חזר ישוע על בקשתו.
18 Verily, verily, I say unto thee, When thou wast young, thou girdedst thyself, and walkedst whither thou wouldest: but when thou shalt be old, thou shalt stretch forth thy hands, and another shall gird thee, and carry [thee] whither thou wouldest not.
”כשהיית צעיר יכולת לעשות כרצונך וללכת לאן שרצית. אולם כאשר תזדקן תושיט את ידיך – אנשים אחרים ילבישוך ויובילוך לאן שהם ירצו, ולא לאן שאתה תרצה.“
19 This spake he, signifying by what death he should glorify God. And when he had spoken this, he saith unto him, Follow me.
ישוע אמר לו דברים אלה כדי להכינו לקראת צורת מותו בעתיד, שבו יכבד את האלוהים. כאשר סיים ישוע לדבר, אמר לפטרוס:”בוא אחרי.“
20 Then Peter, turning about, seeth the disciple whom Jesus loved following; which also leaned on his breast at supper, and said, Lord, which is he that betrayeth thee?
פטרוס הביט לאחור וראה שגם התלמיד האהוב על ישוע הולך אחריהם – אותו תלמיד שישב ליד ישוע בסעודה האחרונה ושאל מי מהם עמד להסגירו.
21 Peter seeing him saith to Jesus, Lord, and what [shall] this man [do]?
”מה בקשר אליו, אדוני?“שאל פטרוס.
22 Jesus saith unto him, If I will that he tarry till I come, what [is that] to thee? follow thou me.
ישוע השיב:”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך? בוא אתה אחרי.“
23 Then went this saying abroad among the brethren, that that disciple should not die: yet Jesus said not unto him, He shall not die; but, If I will that he tarry till I come, what [is that] to thee?
משום כך התפשטה השמועה בין האחים שהתלמיד הזה לא ימות. אבל למעשה ישוע כלל לא אמר זאת; הוא אמר:”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך?“
24 This is the disciple which testifieth of these things, and wrote these things: and we know that his testimony is true.
זהו התלמיד שראה את כל ההתרחשויות האלה, העיד עליהן, וכתב אותן. כולנו יודעים שעדותו אמת.
25 And there are also many other things which Jesus did, the which, if they should be written every one, I suppose that even the world itself could not contain the books that should be written. Amen.
ישוע חולל עוד מעשים נפלאים רבים, אך העולם כולו צר מלהכיל את כל הספרים שהיה אפשר לכתוב עליהם.

< John 21 >