Job 41
1 Canst thou draw out leviathan with an hook? or his tongue with a cord [which] thou lettest down?
| תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ |
2 Canst thou put an hook into his nose? or bore his jaw through with a thorn?
| התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ |
3 Will he make many supplications unto thee? will he speak soft [words] unto thee?
| הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ |
4 Will he make a covenant with thee? wilt thou take him for a servant for ever?
| היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ |
5 Wilt thou play with him as [with] a bird? or wilt thou bind him for thy maidens?
| התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ |
6 Shall the companions make a banquet of him? shall they part him among the merchants?
| יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ |
7 Canst thou fill his skin with barbed irons? or his head with fish spears?
| התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ |
8 Lay thine hand upon him, remember the battle, do no more.
| שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ |
9 Behold, the hope of him is in vain: shall not [one] be cast down even at the sight of him?
| הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ |
10 None [is so] fierce that dare stir him up: who then is able to stand before me?
| לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ |
11 Who hath prevented me, that I should repay [him? whatsoever is] under the whole heaven is mine.
| מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ |
12 I will not conceal his parts, nor his power, nor his comely proportion.
| לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ |
13 Who can discover the face of his garment? [or] who can come [to him] with his double bridle?
| מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ |
14 Who can open the doors of his face? his teeth [are] terrible round about.
| דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ |
15 [His] scales [are his] pride, shut up together [as with] a close seal.
| גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ |
16 One is so near to another, that no air can come between them.
| אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ |
17 They are joined one to another, they stick together, that they cannot be sundered.
| איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ |
18 By his neesings a light doth shine, and his eyes [are] like the eyelids of the morning.
| עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ |
19 Out of his mouth go burning lamps, [and] sparks of fire leap out.
| מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ |
20 Out of his nostrils goeth smoke, as [out] of a seething pot or caldron.
| מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ |
21 His breath kindleth coals, and a flame goeth out of his mouth.
| נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ |
22 In his neck remaineth strength, and sorrow is turned into joy before him.
| בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ |
23 The flakes of his flesh are joined together: they are firm in themselves; they cannot be moved.
| מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ |
24 His heart is as firm as a stone; yea, as hard as a piece of the nether [millstone].
| לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ |
25 When he raiseth up himself, the mighty are afraid: by reason of breakings they purify themselves.
| משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ |
26 The sword of him that layeth at him cannot hold: the spear, the dart, nor the habergeon.
| משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ |
27 He esteemeth iron as straw, [and] brass as rotten wood.
| יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ |
28 The arrow cannot make him flee: slingstones are turned with him into stubble.
| לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ |
29 Darts are counted as stubble: he laugheth at the shaking of a spear.
| כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ |
30 Sharp stones [are] under him: he spreadeth sharp pointed things upon the mire.
| תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ |
31 He maketh the deep to boil like a pot: he maketh the sea like a pot of ointment.
| ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ |
32 He maketh a path to shine after him; [one] would think the deep [to be] hoary.
| אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ |
33 Upon earth there is not his like, who is made without fear.
| אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ |
34 He beholdeth all high [things: ] he [is] a king over all the children of pride.
| את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ |
