Job 37
1 At this also my heart trembleth, and is moved out of his place.
| אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו |
2 Hear attentively the noise of his voice, and the sound [that] goeth out of his mouth.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא |
3 He directeth it under the whole heaven, and his lightning unto the ends of the earth.
| תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ |
4 After it a voice roareth: he thundereth with the voice of his excellency; and he will not stay them when his voice is heard.
| אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו |
5 God thundereth marvellously with his voice; great things doeth he, which we cannot comprehend.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע |
6 For he saith to the snow, Be thou [on] the earth; likewise to the small rain, and to the great rain of his strength.
| כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו |
7 He sealeth up the hand of every man; that all men may know his work.
| ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו |
8 Then the beasts go into dens, and remain in their places.
| ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן |
9 Out of the south cometh the whirlwind: and cold out of the north.
| מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה |
10 By the breath of God frost is given: and the breadth of the waters is straitened.
| מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק |
11 Also by watering he wearieth the thick cloud: he scattereth his bright cloud:
| אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו |
12 And it is turned round about by his counsels: that they may do whatsoever he commandeth them upon the face of the world in the earth.
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה |
13 He causeth it to come, whether for correction, or for his land, or for mercy.
| אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו |
14 Hearken unto this, O Job: stand still, and consider the wondrous works of God.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל |
15 Dost thou know when God disposed them, and caused the light of his cloud to shine?
| התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו |
16 Dost thou know the balancings of the clouds, the wondrous works of him which is perfect in knowledge?
| התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים |
17 How thy garments [are] warm, when he quieteth the earth by the south [wind]?
| אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום |
18 Hast thou with him spread out the sky, [which is] strong, [and] as a molten looking glass?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק |
19 Teach us what we shall say unto him; [for] we cannot order [our speech] by reason of darkness.
| הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך |
20 Shall it be told him that I speak? if a man speak, surely he shall be swallowed up.
| היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע |
21 And now [men] see not the bright light which [is] in the clouds: but the wind passeth, and cleanseth them.
| ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם |
22 Fair weather cometh out of the north: with God [is] terrible majesty.
| מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד |
23 [Touching] the Almighty, we cannot find him out: [he is] excellent in power, and in judgment, and in plenty of justice: he will not afflict.
| שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה |
24 Men do therefore fear him: he respecteth not any [that are] wise of heart.
| לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב |
