Job 22
1 Then Eliphaz the Temanite answered and said,
| ויען אליפז התמני ויאמר׃ |
2 Can a man be profitable unto God, as he that is wise may be profitable unto himself?
| הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃ |
3 [Is it] any pleasure to the Almighty, that thou art righteous? or [is it] gain [to him], that thou makest thy ways perfect?
| החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃ |
4 Will he reprove thee for fear of thee? will he enter with thee into judgment?
| המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃ |
5 [Is] not thy wickedness great? and thine iniquities infinite?
| הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃ |
6 For thou hast taken a pledge from thy brother for nought, and stripped the naked of their clothing.
| כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃ |
7 Thou hast not given water to the weary to drink, and thou hast withholden bread from the hungry.
| לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃ |
8 But [as for] the mighty man, he had the earth; and the honourable man dwelt in it.
| ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃ |
9 Thou hast sent widows away empty, and the arms of the fatherless have been broken.
| אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃ |
10 Therefore snares [are] round about thee, and sudden fear troubleth thee;
| על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃ |
11 Or darkness, [that] thou canst not see; and abundance of waters cover thee.
| או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃ |
12 [Is] not God in the height of heaven? and behold the height of the stars, how high they are!
| הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃ |
13 And thou sayest, How doth God know? can he judge through the dark cloud?
| ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃ |
14 Thick clouds [are] a covering to him, that he seeth not; and he walketh in the circuit of heaven.
| עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃ |
15 Hast thou marked the old way which wicked men have trodden?
| הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃ |
16 Which were cut down out of time, whose foundation was overflown with a flood:
| אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃ |
17 Which said unto God, Depart from us: and what can the Almighty do for them?
| האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃ |
18 Yet he filled their houses with good [things: ] but the counsel of the wicked is far from me.
| והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃ |
19 The righteous see [it], and are glad: and the innocent laugh them to scorn.
| יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃ |
20 Whereas our substance is not cut down, but the remnant of them the fire consumeth.
| אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃ |
21 Acquaint now thyself with him, and be at peace: thereby good shall come unto thee.
| הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃ |
22 Receive, I pray thee, the law from his mouth, and lay up his words in thine heart.
| קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃ |
23 If thou return to the Almighty, thou shalt be built up, thou shalt put away iniquity far from thy tabernacles.
| אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃ |
24 Then shalt thou lay up gold as dust, and the [gold] of Ophir as the stones of the brooks.
| ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃ |
25 Yea, the Almighty shall be thy defence, and thou shalt have plenty of silver.
| והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃ |
26 For then shalt thou have thy delight in the Almighty, and shalt lift up thy face unto God.
| כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃ |
27 Thou shalt make thy prayer unto him, and he shall hear thee, and thou shalt pay thy vows.
| תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃ |
28 Thou shalt also decree a thing, and it shall be established unto thee: and the light shall shine upon thy ways.
| ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃ |
29 When [men] are cast down, then thou shalt say, [There is] lifting up; and he shall save the humble person.
| כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃ |
30 He shall deliver the island of the innocent: and it is delivered by the pureness of thine hands.
| ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃ |
