Jeremiah 10
1 Hear ye the word which the LORD speaketh unto you, O house of Israel:
| שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל |
2 Thus saith the LORD, Learn not the way of the heathen, and be not dismayed at the signs of heaven; for the heathen are dismayed at them.
| כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה |
3 For the customs of the people [are] vain: for [one] cutteth a tree out of the forest, the work of the hands of the workman, with the axe.
| כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד |
4 They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it move not.
| בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק |
5 They [are] upright as the palm tree, but speak not: they must needs be borne, because they cannot go. Be not afraid of them; for they cannot do evil, neither also [is it] in them to do good.
| כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם |
6 Forasmuch as [there is] none like unto thee, O LORD; thou [art] great, and thy name [is] great in might.
| מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה |
7 Who would not fear thee, O King of nations? for to thee doth it appertain: forasmuch as among all the wise [men] of the nations, and in all their kingdoms, [there is] none like unto thee.
| מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך |
8 But they are altogether brutish and foolish: the stock [is] a doctrine of vanities.
| ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא |
9 Silver spread into plates is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the workman, and of the hands of the founder: blue and purple [is] their clothing: they [are] all the work of cunning [men].
| כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם |
10 But the LORD [is] the true God, he [is] the living God, and an everlasting king: at his wrath the earth shall tremble, and the nations shall not be able to abide his indignation.
| ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו |
11 Thus shall ye say unto them, The gods that have not made the heavens and the earth, [even] they shall perish from the earth, and from under these heavens.
| כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה |
12 He hath made the earth by his power, he hath established the world by his wisdom, and hath stretched out the heavens by his discretion.
| עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים |
13 When he uttereth his voice, [there is] a multitude of waters in the heavens, and he causeth the vapours to ascend from the ends of the earth; he maketh lightnings with rain, and bringeth forth the wind out of his treasures.
| לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו |
14 Every man is brutish in [his] knowledge: every founder is confounded by the graven image: for his molten image [is] falsehood, and [there is] no breath in them.
| נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם |
15 They [are] vanity, [and] the work of errors: in the time of their visitation they shall perish.
| הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו |
16 The portion of Jacob [is] not like them: for he [is] the former of all [things; ] and Israel [is] the rod of his inheritance: The LORD of hosts [is] his name.
| לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו |
17 Gather up thy wares out of the land, O inhabitant of the fortress.
| אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור |
18 For thus saith the LORD, Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this once, and will distress them, that they may find [it so].
| כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו |
19 Woe is me for my hurt! my wound is grievous: but I said, Truly this [is] a grief, and I must bear it.
| אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו |
20 My tabernacle is spoiled, and all my cords are broken: my children are gone forth of me, and they [are] not: [there is] none to stretch forth my tent any more, and to set up my curtains.
| אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי |
21 For the pastors are become brutish, and have not sought the LORD: therefore they shall not prosper, and all their flocks shall be scattered.
| כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה |
22 Behold, the noise of the bruit is come, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah desolate, [and] a den of dragons.
| קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים |
23 O LORD, I know that the way of man [is] not in himself: [it is] not in man that walketh to direct his steps.
| ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו |
24 O LORD, correct me, but with judgment; not in thine anger, lest thou bring me to nothing.
| יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני |
25 Pour out thy fury upon the heathen that know thee not, and upon the families that call not on thy name: for they have eaten up Jacob, and devoured him, and consumed him, and have made his habitation desolate.
| שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו |
