Isaiah 57
1 The righteous perisheth, and no man layeth [it] to heart: and merciful men [are] taken away, none considering that the righteous is taken away from the evil [to come].
| הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׃ |
2 He shall enter into peace: they shall rest in their beds, [each one] walking [in] his uprightness.
| יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃ |
3 But draw near hither, ye sons of the sorceress, the seed of the adulterer and the whore.
| ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃ |
4 Against whom do ye sport yourselves? against whom make ye a wide mouth, [and] draw out the tongue? [are] ye not children of transgression, a seed of falsehood,
| על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃ |
5 Enflaming yourselves with idols under every green tree, slaying the children in the valleys under the clifts of the rocks?
| הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃ |
6 Among the smooth [stones] of the stream [is] thy portion; they, they [are] thy lot: even to them hast thou poured a drink offering, thou hast offered a meat offering. Should I receive comfort in these?
| בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃ |
7 Upon a lofty and high mountain hast thou set thy bed: even thither wentest thou up to offer sacrifice.
| על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח׃ |
8 Behind the doors also and the posts hast thou set up thy remembrance: for thou hast discovered [thyself to another] than me, and art gone up; thou hast enlarged thy bed, and made thee [a covenant] with them; thou lovedst their bed where thou sawest [it].
| ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃ |
9 And thou wentest to the king with ointment, and didst increase thy perfumes, and didst send thy messengers far off, and didst debase [thyself even] unto hell. (Sheol h7585)
| ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול׃ (Sheol h7585) |
10 Thou art wearied in the greatness of thy way; [yet] saidst thou not, There is no hope: thou hast found the life of thine hand; therefore thou wast not grieved.
| ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃ |
11 And of whom hast thou been afraid or feared, that thou hast lied, and hast not remembered me, nor laid [it] to thy heart? have not I held my peace even of old, and thou fearest me not?
| ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃ |
12 I will declare thy righteousness, and thy works; for they shall not profit thee.
| אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך׃ |
13 When thou criest, let thy companies deliver thee; but the wind shall carry them all away; vanity shall take [them: ] but he that putteth his trust in me shall possess the land, and shall inherit my holy mountain;
| בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי׃ |
14 And shall say, Cast ye up, cast ye up, prepare the way, take up the stumblingblock out of the way of my people.
| ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃ |
15 For thus saith the high and lofty One that inhabiteth eternity, whose name [is] Holy; I dwell in the high and holy [place], with him also [that is] of a contrite and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite ones.
| כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃ |
16 For I will not contend for ever, neither will I be always wroth: for the spirit should fail before me, and the souls [which] I have made.
| כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃ |
17 For the iniquity of his covetousness was I wroth, and smote him: I hid me, and was wroth, and he went on frowardly in the way of his heart.
| בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃ |
18 I have seen his ways, and will heal him: I will lead him also, and restore comforts unto him and to his mourners.
| דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃ |
19 I create the fruit of the lips; Peace, peace to [him that is] far off, and to [him that is] near, saith the LORD; and I will heal him.
| בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃ |
20 But the wicked [are] like the troubled sea, when it cannot rest, whose waters cast up mire and dirt.
| והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃ |
21 [There is] no peace, saith my God, to the wicked.
| אין שלום אמר אלהי לרשעים׃ |
