< Isaiah 42 >

1 Behold my servant, whom I uphold; mine elect, [in whom] my soul delighteth; I have put my spirit upon him: he shall bring forth judgment to the Gentiles.
הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא
2 He shall not cry, nor lift up, nor cause his voice to be heard in the street.
לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו
3 A bruised reed shall he not break, and the smoking flax shall he not quench: he shall bring forth judgment unto truth.
קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט
4 He shall not fail nor be discouraged, till he have set judgment in the earth: and the isles shall wait for his law.
לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו
5 Thus saith God the LORD, he that created the heavens, and stretched them out; he that spread forth the earth, and that which cometh out of it; he that giveth breath unto the people upon it, and spirit to them that walk therein:
כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה
6 I the LORD have called thee in righteousness, and will hold thine hand, and will keep thee, and give thee for a covenant of the people, for a light of the Gentiles;
אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים
7 To open the blind eyes, to bring out the prisoners from the prison, [and] them that sit in darkness out of the prison house.
לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך
8 I [am] the LORD: that [is] my name: and my glory will I not give to another, neither my praise to graven images.
אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים
9 Behold, the former things are come to pass, and new things do I declare: before they spring forth I tell you of them.
הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם
10 Sing unto the LORD a new song, [and] his praise from the end of the earth, ye that go down to the sea, and all that is therein; the isles, and the inhabitants thereof.
שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם
11 Let the wilderness and the cities thereof lift up [their voice], the villages [that] Kedar doth inhabit: let the inhabitants of the rock sing, let them shout from the top of the mountains.
ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו
12 Let them give glory unto the LORD, and declare his praise in the islands.
ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו
13 The LORD shall go forth as a mighty man, he shall stir up jealousy like a man of war: he shall cry, yea, roar; he shall prevail against his enemies.
יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר
14 I have long time holden my peace; I have been still, [and] refrained myself: [now] will I cry like a travailing woman; I will destroy and devour at once.
החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד
15 I will make waste mountains and hills, and dry up all their herbs; and I will make the rivers islands, and I will dry up the pools.
אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש
16 And I will bring the blind by a way [that] they knew not; I will lead them in paths [that] they have not known: I will make darkness light before them, and crooked things straight. These things will I do unto them, and not forsake them.
והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים
17 They shall be turned back, they shall be greatly ashamed, that trust in graven images, that say to the molten images, Ye [are] our gods.
נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו
18 Hear, ye deaf; and look, ye blind, that ye may see.
החרשים שמעו והעורים הביטו לראות
19 Who [is] blind, but my servant? or deaf, as my messenger [that] I sent? who [is] blind as [he that is] perfect, and blind as the LORD’s servant?
מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה
20 Seeing many things, but thou observest not; opening the ears, but he heareth not.
ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע
21 The LORD is well pleased for his righteousness’ sake; he will magnify the law, and make [it] honourable.
יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר
22 But this [is] a people robbed and spoiled; [they are] all of them snared in holes, and they are hid in prison houses: they are for a prey, and none delivereth; for a spoil, and none saith, Restore.
והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב
23 Who among you will give ear to this? [who] will hearken and hear for the time to come?
מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור
24 Who gave Jacob for a spoil, and Israel to the robbers? did not the LORD, he against whom we have sinned? for they would not walk in his ways, neither were they obedient unto his law.
מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו
25 Therefore he hath poured upon him the fury of his anger, and the strength of battle: and it hath set him on fire round about, yet he knew not; and it burned him, yet he laid [it] not to heart.
וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב

< Isaiah 42 >