Isaiah 22
1 The burden of the valley of vision. What aileth thee now, that thou art wholly gone up to the housetops?
| משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃ |
2 Thou that art full of stirs, a tumultuous city, a joyous city: thy slain [men are] not slain with the sword, nor dead in battle.
| תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃ |
3 All thy rulers are fled together, they are bound by the archers: all that are found in thee are bound together, [which] have fled from far.
| כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃ |
4 Therefore said I, Look away from me; I will weep bitterly, labour not to comfort me, because of the spoiling of the daughter of my people.
| על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃ |
5 For [it is] a day of trouble, and of treading down, and of perplexity by the Lord GOD of hosts in the valley of vision, breaking down the walls, and of crying to the mountains.
| כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃ |
6 And Elam bare the quiver with chariots of men [and] horsemen, and Kir uncovered the shield.
| ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃ |
7 And it shall come to pass, [that] thy choicest valleys shall be full of chariots, and the horsemen shall set themselves in array at the gate.
| ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃ |
8 And he discovered the covering of Judah, and thou didst look in that day to the armour of the house of the forest.
| ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃ |
9 Ye have seen also the breaches of the city of David, that they are many: and ye gathered together the waters of the lower pool.
| ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃ |
10 And ye have numbered the houses of Jerusalem, and the houses have ye broken down to fortify the wall.
| ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃ |
11 Ye made also a ditch between the two walls for the water of the old pool: but ye have not looked unto the maker thereof, neither had respect unto him that fashioned it long ago.
| ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃ |
12 And in that day did the Lord GOD of hosts call to weeping, and to mourning, and to baldness, and to girding with sackcloth:
| ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃ |
13 And behold joy and gladness, slaying oxen, and killing sheep, eating flesh, and drinking wine: let us eat and drink; for to morrow we shall die.
| והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃ |
14 And it was revealed in mine ears by the LORD of hosts, Surely this iniquity shall not be purged from you till ye die, saith the Lord GOD of hosts.
| ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃ |
15 Thus saith the Lord GOD of hosts, Go, get thee unto this treasurer, [even] unto Shebna, which [is] over the house, [and say],
| כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃ |
16 What hast thou here? and whom hast thou here, that thou hast hewed thee out a sepulchre here, [as] he that heweth him out a sepulchre on high, [and] that graveth an habitation for himself in a rock?
| מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃ |
17 Behold, the LORD will carry thee away with a mighty captivity, and will surely cover thee.
| הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃ |
18 He will surely violently turn and toss thee [like] a ball into a large country: there shalt thou die, and there the chariots of thy glory [shall be] the shame of thy lord’s house.
| צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃ |
19 And I will drive thee from thy station, and from thy state shall he pull thee down.
| והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃ |
20 And it shall come to pass in that day, that I will call my servant Eliakim the son of Hilkiah:
| והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃ |
21 And I will clothe him with thy robe, and strengthen him with thy girdle, and I will commit thy government into his hand: and he shall be a father to the inhabitants of Jerusalem, and to the house of Judah.
| והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃ |
22 And the key of the house of David will I lay upon his shoulder; so he shall open, and none shall shut; and he shall shut, and none shall open.
| ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃ |
23 And I will fasten him [as] a nail in a sure place; and he shall be for a glorious throne to his father’s house.
| ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃ |
24 And they shall hang upon him all the glory of his father’s house, the offspring and the issue, all vessels of small quantity, from the vessels of cups, even to all the vessels of flagons.
| ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃ |
25 In that day, saith the LORD of hosts, shall the nail that is fastened in the sure place be removed, and be cut down, and fall; and the burden that [was] upon it shall be cut off: for the LORD hath spoken [it].
| ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃ |
