Isaiah 1
1 The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, [and] Hezekiah, kings of Judah.
| חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃ |
2 Hear, O heavens, and give ear, O earth: for the LORD hath spoken, I have nourished and brought up children, and they have rebelled against me.
| שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃ |
3 The ox knoweth his owner, and the ass his master’s crib: [but] Israel doth not know, my people doth not consider.
| ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ |
4 Ah sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evildoers, children that are corrupters: they have forsaken the LORD, they have provoked the Holy One of Israel unto anger, they are gone away backward.
| הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃ |
5 Why should ye be stricken any more? ye will revolt more and more: the whole head is sick, and the whole heart faint.
| על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃ |
6 From the sole of the foot even unto the head [there is] no soundness in it; [but] wounds, and bruises, and putrifying sores: they have not been closed, neither bound up, neither mollified with ointment.
| מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃ |
7 Your country [is] desolate, your cities [are] burned with fire: your land, strangers devour it in your presence, and [it is] desolate, as overthrown by strangers.
| ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃ |
8 And the daughter of Zion is left as a cottage in a vineyard, as a lodge in a garden of cucumbers, as a besieged city.
| ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ |
9 Except the LORD of hosts had left unto us a very small remnant, we should have been as Sodom, [and] we should have been like unto Gomorrah.
| לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ |
10 Hear the word of the LORD, ye rulers of Sodom; give ear unto the law of our God, ye people of Gomorrah.
| שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃ |
11 To what purpose [is] the multitude of your sacrifices unto me? saith the LORD: I am full of the burnt offerings of rams, and the fat of fed beasts; and I delight not in the blood of bullocks, or of lambs, or of he goats.
| למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃ |
12 When ye come to appear before me, who hath required this at your hand, to tread my courts?
| כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃ |
13 Bring no more vain oblations; incense is an abomination unto me; the new moons and sabbaths, the calling of assemblies, I cannot away with; [it is] iniquity, even the solemn meeting.
| לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃ |
14 Your new moons and your appointed feasts my soul hateth: they are a trouble unto me; I am weary to bear [them].
| חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ |
15 And when ye spread forth your hands, I will hide mine eyes from you: yea, when ye make many prayers, I will not hear: your hands are full of blood.
| ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ |
16 Wash you, make you clean; put away the evil of your doings from before mine eyes; cease to do evil;
| רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ |
17 Learn to do well; seek judgment, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow.
| למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ |
18 Come now, and let us reason together, saith the LORD: though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow; though they be red like crimson, they shall be as wool.
| לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃ |
19 If ye be willing and obedient, ye shall eat the good of the land:
| אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃ |
20 But if ye refuse and rebel, ye shall be devoured with the sword: for the mouth of the LORD hath spoken [it].
| ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ |
21 How is the faithful city become an harlot! it was full of judgment; righteousness lodged in it; but now murderers.
| איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃ |
22 Thy silver is become dross, thy wine mixed with water:
| כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃ |
23 Thy princes [are] rebellious, and companions of thieves: every one loveth gifts, and followeth after rewards: they judge not the fatherless, neither doth the cause of the widow come unto them.
| שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃ |
24 Therefore saith the Lord, the LORD of hosts, the mighty One of Israel, Ah, I will ease me of mine adversaries, and avenge me of mine enemies:
| לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃ |
25 And I will turn my hand upon thee, and purely purge away thy dross, and take away all thy tin:
| ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃ |
26 And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning: afterward thou shalt be called, The city of righteousness, the faithful city.
| ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃ |
27 Zion shall be redeemed with judgment, and her converts with righteousness.
| ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃ |
28 And the destruction of the transgressors and of the sinners [shall be] together, and they that forsake the LORD shall be consumed.
| ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃ |
29 For they shall be ashamed of the oaks which ye have desired, and ye shall be confounded for the gardens that ye have chosen.
| כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃ |
30 For ye shall be as an oak whose leaf fadeth, and as a garden that hath no water.
| כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃ |
31 And the strong shall be as tow, and the maker of it as a spark, and they shall both burn together, and none shall quench [them].
| והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ |
