Genesis 29
1 Then Jacob went on his journey, and came into the land of the people of the east.
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ |
2 And he looked, and behold a well in the field, and, lo, there [were] three flocks of sheep lying by it; for out of that well they watered the flocks: and a great stone [was] upon the well’s mouth.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ |
3 And thither were all the flocks gathered: and they rolled the stone from the well’s mouth, and watered the sheep, and put the stone again upon the well’s mouth in his place.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ |
4 And Jacob said unto them, My brethren, whence [be] ye? And they said, Of Haran [are] we.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ |
5 And he said unto them, Know ye Laban the son of Nahor? And they said, We know [him].
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ |
6 And he said unto them, [Is] he well? And they said, [He is] well: and, behold, Rachel his daughter cometh with the sheep.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ |
7 And he said, Lo, [it is] yet high day, neither [is it] time that the cattle should be gathered together: water ye the sheep, and go [and] feed [them].
| ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ |
8 And they said, We cannot, until all the flocks be gathered together, and [till] they roll the stone from the well’s mouth; then we water the sheep.
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ |
9 And while he yet spake with them, Rachel came with her father’s sheep: for she kept them.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ |
10 And it came to pass, when Jacob saw Rachel the daughter of Laban his mother’s brother, and the sheep of Laban his mother’s brother, that Jacob went near, and rolled the stone from the well’s mouth, and watered the flock of Laban his mother’s brother.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ |
11 And Jacob kissed Rachel, and lifted up his voice, and wept.
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ |
12 And Jacob told Rachel that he [was] her father’s brother, and that he [was] Rebekah’s son: and she ran and told her father.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ |
13 And it came to pass, when Laban heard the tidings of Jacob his sister’s son, that he ran to meet him, and embraced him, and kissed him, and brought him to his house. And he told Laban all these things.
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ |
14 And Laban said to him, Surely thou [art] my bone and my flesh. And he abode with him the space of a month.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ |
15 And Laban said unto Jacob, Because thou [art] my brother, shouldest thou therefore serve me for nought? tell me, what [shall] thy wages [be]?
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ |
16 And Laban had two daughters: the name of the elder [was] Leah, and the name of the younger [was] Rachel.
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ |
17 Leah [was] tender eyed; but Rachel was beautiful and well favoured.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ |
18 And Jacob loved Rachel; and said, I will serve thee seven years for Rachel thy younger daughter.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ |
19 And Laban said, [It is] better that I give her to thee, than that I should give her to another man: abide with me.
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ |
20 And Jacob served seven years for Rachel; and they seemed unto him [but] a few days, for the love he had to her.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ |
21 And Jacob said unto Laban, Give [me] my wife, for my days are fulfilled, that I may go in unto her.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ |
22 And Laban gathered together all the men of the place, and made a feast.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ |
23 And it came to pass in the evening, that he took Leah his daughter, and brought her to him; and he went in unto her.
| ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ |
24 And Laban gave unto his daughter Leah Zilpah his maid [for] an handmaid.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ |
25 And it came to pass, that in the morning, behold, it [was] Leah: and he said to Laban, What [is] this thou hast done unto me? did not I serve with thee for Rachel? wherefore then hast thou beguiled me?
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ |
26 And Laban said, It must not be so done in our country, to give the younger before the firstborn.
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ |
27 Fulfil her week, and we will give thee this also for the service which thou shalt serve with me yet seven other years.
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ |
28 And Jacob did so, and fulfilled her week: and he gave him Rachel his daughter to wife also.
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ |
29 And Laban gave to Rachel his daughter Bilhah his handmaid to be her maid.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ |
30 And he went in also unto Rachel, and he loved also Rachel more than Leah, and served with him yet seven other years.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ |
31 And when the LORD saw that Leah [was] hated, he opened her womb: but Rachel [was] barren.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ |
32 And Leah conceived, and bare a son, and she called his name Reuben: for she said, Surely the LORD hath looked upon my affliction; now therefore my husband will love me.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ |
33 And she conceived again, and bare a son; and said, Because the LORD hath heard that I [was] hated, he hath therefore given me this [son] also: and she called his name Simeon.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ |
34 And she conceived again, and bare a son; and said, Now this time will my husband be joined unto me, because I have born him three sons: therefore was his name called Levi.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ |
35 And she conceived again, and bare a son: and she said, Now will I praise the LORD: therefore she called his name Judah; and left bearing.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ |
