Genesis 24
1 And Abraham was old, [and] well stricken in age: and the LORD had blessed Abraham in all things.
| ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃ |
2 And Abraham said unto his eldest servant of his house, that ruled over all that he had, Put, I pray thee, thy hand under my thigh:
| ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃ |
3 And I will make thee swear by the LORD, the God of heaven, and the God of the earth, that thou shalt not take a wife unto my son of the daughters of the Canaanites, among whom I dwell:
| ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃ |
4 But thou shalt go unto my country, and to my kindred, and take a wife unto my son Isaac.
| כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃ |
5 And the servant said unto him, Peradventure the woman will not be willing to follow me unto this land: must I needs bring thy son again unto the land from whence thou camest?
| ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃ |
6 And Abraham said unto him, Beware thou that thou bring not my son thither again.
| ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃ |
7 The LORD God of heaven, which took me from my father’s house, and from the land of my kindred, and which spake unto me, and that sware unto me, saying, Unto thy seed will I give this land; he shall send his angel before thee, and thou shalt take a wife unto my son from thence.
| יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃ |
8 And if the woman will not be willing to follow thee, then thou shalt be clear from this my oath: only bring not my son thither again.
| ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃ |
9 And the servant put his hand under the thigh of Abraham his master, and sware to him concerning that matter.
| וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃ |
10 And the servant took ten camels of the camels of his master, and departed; for all the goods of his master [were] in his hand: and he arose, and went to Mesopotamia, unto the city of Nahor.
| ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃ |
11 And he made his camels to kneel down without the city by a well of water at the time of the evening, [even] the time that women go out to draw [water].
| ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃ |
12 And he said, O LORD God of my master Abraham, I pray thee, send me good speed this day, and shew kindness unto my master Abraham.
| ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃ |
13 Behold, I stand [here] by the well of water; and the daughters of the men of the city come out to draw water:
| הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃ |
14 And let it come to pass, that the damsel to whom I shall say, Let down thy pitcher, I pray thee, that I may drink; and she shall say, Drink, and I will give thy camels drink also: [let the same be] she [that] thou hast appointed for thy servant Isaac; and thereby shall I know that thou hast shewed kindness unto my master.
| והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃ |
15 And it came to pass, before he had done speaking, that, behold, Rebekah came out, who was born to Bethuel, son of Milcah, the wife of Nahor, Abraham’s brother, with her pitcher upon her shoulder.
| ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃ |
16 And the damsel [was] very fair to look upon, a virgin, neither had any man known her: and she went down to the well, and filled her pitcher, and came up.
| והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃ |
17 And the servant ran to meet her, and said, Let me, I pray thee, drink a little water of thy pitcher.
| וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃ |
18 And she said, Drink, my lord: and she hasted, and let down her pitcher upon her hand, and gave him drink.
| ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃ |
19 And when she had done giving him drink, she said, I will draw [water] for thy camels also, until they have done drinking.
| ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃ |
20 And she hasted, and emptied her pitcher into the trough, and ran again unto the well to draw [water], and drew for all his camels.
| ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃ |
21 And the man wondering at her held his peace, to wit whether the LORD had made his journey prosperous or not.
| והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃ |
22 And it came to pass, as the camels had done drinking, that the man took a golden earring of half a shekel weight, and two bracelets for her hands of ten [shekels] weight of gold;
| ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃ |
23 And said, Whose daughter [art] thou? tell me, I pray thee: is there room [in] thy father’s house for us to lodge in?
| ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃ |
24 And she said unto him, I [am] the daughter of Bethuel the son of Milcah, which she bare unto Nahor.
| ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃ |
25 She said moreover unto him, We have both straw and provender enough, and room to lodge in.
| ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃ |
26 And the man bowed down his head, and worshipped the LORD.
| ויקד האיש וישתחו ליהוה׃ |
27 And he said, Blessed [be] the LORD God of my master Abraham, who hath not left destitute my master of his mercy and his truth: I [being] in the way, the LORD led me to the house of my master’s brethren.
| ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃ |
28 And the damsel ran, and told [them of] her mother’s house these things.
| ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃ |
29 And Rebekah had a brother, and his name [was] Laban: and Laban ran out unto the man, unto the well.
| ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃ |
30 And it came to pass, when he saw the earring and bracelets upon his sister’s hands, and when he heard the words of Rebekah his sister, saying, Thus spake the man unto me; that he came unto the man; and, behold, he stood by the camels at the well.
| ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃ |
31 And he said, Come in, thou blessed of the LORD; wherefore standest thou without? for I have prepared the house, and room for the camels.
| ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃ |
32 And the man came into the house: and he ungirded his camels, and gave straw and provender for the camels, and water to wash his feet, and the men’s feet that [were] with him.
| ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃ |
33 And there was set [meat] before him to eat: but he said, I will not eat, until I have told mine errand. And he said, Speak on.
| ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃ |
34 And he said, I [am] Abraham’s servant.
| ויאמר עבד אברהם אנכי׃ |
35 And the LORD hath blessed my master greatly; and he is become great: and he hath given him flocks, and herds, and silver, and gold, and menservants, and maidservants, and camels, and asses.
| ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃ |
36 And Sarah my master’s wife bare a son to my master when she was old: and unto him hath he given all that he hath.
| ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃ |
37 And my master made me swear, saying, Thou shalt not take a wife to my son of the daughters of the Canaanites, in whose land I dwell:
| וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃ |
38 But thou shalt go unto my father’s house, and to my kindred, and take a wife unto my son.
| אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃ |
39 And I said unto my master, Peradventure the woman will not follow me.
| ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃ |
40 And he said unto me, The LORD, before whom I walk, will send his angel with thee, and prosper thy way; and thou shalt take a wife for my son of my kindred, and of my father’s house:
| ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃ |
41 Then shalt thou be clear from [this] my oath, when thou comest to my kindred; and if they give not thee [one], thou shalt be clear from my oath.
| אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃ |
42 And I came this day unto the well, and said, O LORD God of my master Abraham, if now thou do prosper my way which I go:
| ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ |
43 Behold, I stand by the well of water; and it shall come to pass, that when the virgin cometh forth to draw [water], and I say to her, Give me, I pray thee, a little water of thy pitcher to drink;
| הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃ |
44 And she say to me, Both drink thou, and I will also draw for thy camels: [let] the same [be] the woman whom the LORD hath appointed out for my master’s son.
| ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃ |
45 And before I had done speaking in mine heart, behold, Rebekah came forth with her pitcher on her shoulder; and she went down unto the well, and drew [water: ] and I said unto her, Let me drink, I pray thee.
| אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃ |
46 And she made haste, and let down her pitcher from her [shoulder], and said, Drink, and I will give thy camels drink also: so I drank, and she made the camels drink also.
| ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃ |
47 And I asked her, and said, Whose daughter [art] thou? And she said, The daughter of Bethuel, Nahor’s son, whom Milcah bare unto him: and I put the earring upon her face, and the bracelets upon her hands.
| ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃ |
48 And I bowed down my head, and worshipped the LORD, and blessed the LORD God of my master Abraham, which had led me in the right way to take my master’s brother’s daughter unto his son.
| ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃ |
49 And now if ye will deal kindly and truly with my master, tell me: and if not, tell me; that I may turn to the right hand, or to the left.
| ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃ |
50 Then Laban and Bethuel answered and said, The thing proceedeth from the LORD: we cannot speak unto thee bad or good.
| ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃ |
51 Behold, Rebekah [is] before thee, take [her], and go, and let her be thy master’s son’s wife, as the LORD hath spoken.
| הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃ |
52 And it came to pass, that, when Abraham’s servant heard their words, he worshipped the LORD, [bowing himself] to the earth.
| ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃ |
53 And the servant brought forth jewels of silver, and jewels of gold, and raiment, and gave [them] to Rebekah: he gave also to her brother and to her mother precious things.
| ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃ |
54 And they did eat and drink, he and the men that [were] with him, and tarried all night; and they rose up in the morning, and he said, Send me away unto my master.
| ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃ |
55 And her brother and her mother said, Let the damsel abide with us [a few] days, at the least ten; after that she shall go.
| ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃ |
56 And he said unto them, Hinder me not, seeing the LORD hath prospered my way; send me away that I may go to my master.
| ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃ |
57 And they said, We will call the damsel, and enquire at her mouth.
| ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃ |
58 And they called Rebekah, and said unto her, Wilt thou go with this man? And she said, I will go.
| ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃ |
59 And they sent away Rebekah their sister, and her nurse, and Abraham’s servant, and his men.
| וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃ |
60 And they blessed Rebekah, and said unto her, Thou [art] our sister, be thou [the mother] of thousands of millions, and let thy seed possess the gate of those which hate them.
| ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃ |
61 And Rebekah arose, and her damsels, and they rode upon the camels, and followed the man: and the servant took Rebekah, and went his way.
| ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃ |
62 And Isaac came from the way of the well Lahai-roi; for he dwelt in the south country.
| ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃ |
63 And Isaac went out to meditate in the field at the eventide: and he lifted up his eyes, and saw, and, behold, the camels [were] coming.
| ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃ |
64 And Rebekah lifted up her eyes, and when she saw Isaac, she lighted off the camel.
| ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃ |
65 For she [had] said unto the servant, What man [is] this that walketh in the field to meet us? And the servant [had] said, It [is] my master: therefore she took a vail, and covered herself.
| ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃ |
66 And the servant told Isaac all things that he had done.
| ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃ |
67 And Isaac brought her into his mother Sarah’s tent, and took Rebekah, and she became his wife; and he loved her: and Isaac was comforted after his mother’s [death].
| ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ |
