Genesis 2
1 Thus the heavens and the earth were finished, and all the host of them.
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ |
2 And on the seventh day God ended his work which he had made; and he rested on the seventh day from all his work which he had made.
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ |
3 And God blessed the seventh day, and sanctified it: because that in it he had rested from all his work which God created and made.
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ |
4 These [are] the generations of the heavens and of the earth when they were created, in the day that the LORD God made the earth and the heavens,
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ |
5 And every plant of the field before it was in the earth, and every herb of the field before it grew: for the LORD God had not caused it to rain upon the earth, and [there was] not a man to till the ground.
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ |
6 But there went up a mist from the earth, and watered the whole face of the ground.
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ |
7 And the LORD God formed man [of] the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul.
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ |
8 And the LORD God planted a garden eastward in Eden; and there he put the man whom he had formed.
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ |
9 And out of the ground made the LORD God to grow every tree that is pleasant to the sight, and good for food; the tree of life also in the midst of the garden, and the tree of knowledge of good and evil.
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ |
10 And a river went out of Eden to water the garden; and from thence it was parted, and became into four heads.
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ |
11 The name of the first [is] Pison: that [is] it which compasseth the whole land of Havilah, where [there is] gold;
| שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ |
12 And the gold of that land [is] good: there [is] bdellium and the onyx stone.
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ |
13 And the name of the second river [is] Gihon: the same [is] it that compasseth the whole land of Ethiopia.
| ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ |
14 And the name of the third river [is] Hiddekel: that [is] it which goeth toward the east of Assyria. And the fourth river [is] Euphrates.
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ |
15 And the LORD God took the man, and put him into the garden of Eden to dress it and to keep it.
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ |
16 And the LORD God commanded the man, saying, Of every tree of the garden thou mayest freely eat:
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ |
17 But of the tree of the knowledge of good and evil, thou shalt not eat of it: for in the day that thou eatest thereof thou shalt surely die.
| ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ |
18 And the LORD God said, [It is] not good that the man should be alone; I will make him an help meet for him.
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ |
19 And out of the ground the LORD God formed every beast of the field, and every fowl of the air; and brought [them] unto Adam to see what he would call them: and whatsoever Adam called every living creature, that [was] the name thereof.
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ |
20 And Adam gave names to all cattle, and to the fowl of the air, and to every beast of the field; but for Adam there was not found an help meet for him.
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ |
21 And the LORD God caused a deep sleep to fall upon Adam, and he slept: and he took one of his ribs, and closed up the flesh instead thereof;
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ |
22 And the rib, which the LORD God had taken from man, made he a woman, and brought her unto the man.
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ |
23 And Adam said, This [is] now bone of my bones, and flesh of my flesh: she shall be called Woman, because she was taken out of Man.
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ |
24 Therefore shall a man leave his father and his mother, and shall cleave unto his wife: and they shall be one flesh.
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ |
25 And they were both naked, the man and his wife, and were not ashamed.
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ |
