Ezekiel 2
1 And he said unto me, Son of man, stand upon thy feet, and I will speak unto thee.
| ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃ |
2 And the spirit entered into me when he spake unto me, and set me upon my feet, that I heard him that spake unto me.
| ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃ |
3 And he said unto me, Son of man, I send thee to the children of Israel, to a rebellious nation that hath rebelled against me: they and their fathers have transgressed against me, [even] unto this very day.
| ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃ |
4 For [they are] impudent children and stiffhearted. I do send thee unto them; and thou shalt say unto them, Thus saith the Lord GOD.
| והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃ |
5 And they, whether they will hear, or whether they will forbear, (for they [are] a rebellious house, ) yet shall know that there hath been a prophet among them.
| והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ |
6 And thou, son of man, be not afraid of them, neither be afraid of their words, though briers and thorns [be] with thee, and thou dost dwell among scorpions: be not afraid of their words, nor be dismayed at their looks, though they [be] a rebellious house.
| ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃ |
7 And thou shalt speak my words unto them, whether they will hear, or whether they will forbear: for they [are] most rebellious.
| ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃ |
8 But thou, son of man, hear what I say unto thee; Be not thou rebellious like that rebellious house: open thy mouth, and eat that I give thee.
| ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃ |
9 And when I looked, behold, an hand [was] sent unto me; and, lo, a roll of a book [was] therein;
| ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃ |
10 And he spread it before me; and it [was] written within and without: and [there was] written therein lamentations, and mourning, and woe.
| ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃ |
