Exodus 22
1 If a man shall steal an ox, or a sheep, and kill it, or sell it; he shall restore five oxen for an ox, and four sheep for a sheep.
| כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃ |
2 If a thief be found breaking up, and be smitten that he die, [there shall] no blood [be shed] for him.
| אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃ |
3 If the sun be risen upon him, [there shall be] blood [shed] for him; [for] he should make full restitution; if he have nothing, then he shall be sold for his theft.
| אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃ |
4 If the theft be certainly found in his hand alive, whether it be ox, or ass, or sheep; he shall restore double.
| אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃ |
5 If a man shall cause a field or vineyard to be eaten, and shall put in his beast, and shall feed in another man’s field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution.
| כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ |
6 If fire break out, and catch in thorns, so that the stacks of corn, or the standing corn, or the field, be consumed [therewith; ] he that kindled the fire shall surely make restitution.
| כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃ |
7 If a man shall deliver unto his neighbour money or stuff to keep, and it be stolen out of the man’s house; if the thief be found, let him pay double.
| כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃ |
8 If the thief be not found, then the master of the house shall be brought unto the judges, [to see] whether he have put his hand unto his neighbour’s goods.
| אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ |
9 For all manner of trespass, [whether it be] for ox, for ass, for sheep, for raiment, [or] for any manner of lost thing, which [another] challengeth to be his, the cause of both parties shall come before the judges; [and] whom the judges shall condemn, he shall pay double unto his neighbour.
| על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ |
10 If a man deliver unto his neighbour an ass, or an ox, or a sheep, or any beast, to keep; and it die, or be hurt, or driven away, no man seeing [it: ]
| כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃ |
11 [Then] shall an oath of the LORD be between them both, that he hath not put his hand unto his neighbour’s goods; and the owner of it shall accept [thereof], and he shall not make [it] good.
| שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃ |
12 And if it be stolen from him, he shall make restitution unto the owner thereof.
| ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃ |
13 If it be torn in pieces, [then] let him bring it [for] witness, [and] he shall not make good that which was torn.
| אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ |
14 And if a man borrow [ought] of his neighbour, and it be hurt, or die, the owner thereof [being] not with it, he shall surely make [it] good.
| וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃ |
15 [But] if the owner thereof [be] with it, he shall not make [it] good: if it [be] an hired [thing], it came for his hire.
| אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃ |
16 And if a man entice a maid that is not betrothed, and lie with her, he shall surely endow her to be his wife.
| וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃ |
17 If her father utterly refuse to give her unto him, he shall pay money according to the dowry of virgins.
| אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ |
18 Thou shalt not suffer a witch to live.
| מכשפה לא תחיה׃ |
19 Whosoever lieth with a beast shall surely be put to death.
| כל שכב עם בהמה מות יומת׃ |
20 He that sacrificeth unto [any] god, save unto the LORD only, he shall be utterly destroyed.
| זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃ |
21 Thou shalt neither vex a stranger, nor oppress him: for ye were strangers in the land of Egypt.
| וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ |
22 Ye shall not afflict any widow, or fatherless child.
| כל אלמנה ויתום לא תענון׃ |
23 If thou afflict them in any wise, and they cry at all unto me, I will surely hear their cry;
| אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃ |
24 And my wrath shall wax hot, and I will kill you with the sword; and your wives shall be widows, and your children fatherless.
| וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ |
25 If thou lend money to [any of] my people [that is] poor by thee, thou shalt not be to him as an usurer, neither shalt thou lay upon him usury.
| אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃ |
26 If thou at all take thy neighbour’s raiment to pledge, thou shalt deliver it unto him by that the sun goeth down:
| אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃ |
27 For that [is] his covering only, it [is] his raiment for his skin: wherein shall he sleep? and it shall come to pass, when he crieth unto me, that I will hear; for I [am] gracious.
| כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃ |
28 Thou shalt not revile the gods, nor curse the ruler of thy people.
| אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃ |
29 Thou shalt not delay [to offer] the first of thy ripe fruits, and of thy liquors: the firstborn of thy sons shalt thou give unto me.
| מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃ |
30 Likewise shalt thou do with thine oxen, [and] with thy sheep: seven days it shall be with his dam; on the eighth day thou shalt give it me.
| כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃ |
31 And ye shall be holy men unto me: neither shall ye eat [any] flesh [that is] torn of beasts in the field; ye shall cast it to the dogs.
| ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ |
