Ecclesiastes 4
1 So I returned, and considered all the oppressions that are done under the sun: and behold the tears of [such as were] oppressed, and they had no comforter; and on the side of their oppressors [there was] power; but they had no comforter.
| ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃ |
2 Wherefore I praised the dead which are already dead more than the living which are yet alive.
| ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה׃ |
3 Yea, better [is he] than both they, which hath not yet been, who hath not seen the evil work that is done under the sun.
| וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃ |
4 Again, I considered all travail, and every right work, that for this a man is envied of his neighbour. This [is] also vanity and vexation of spirit.
| וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃ |
5 The fool foldeth his hands together, and eateth his own flesh.
| הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו׃ |
6 Better [is] an handful [with] quietness, than both the hands full [with] travail and vexation of spirit.
| טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃ |
7 Then I returned, and I saw vanity under the sun.
| ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃ |
8 There is one [alone], and [there is] not a second; yea, he hath neither child nor brother: yet [is there] no end of all his labour; neither is his eye satisfied with riches; neither [saith he], For whom do I labour, and bereave my soul of good? This [is] also vanity, yea, it [is] a sore travail.
| יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃ |
9 Two [are] better than one; because they have a good reward for their labour.
| טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם׃ |
10 For if they fall, the one will lift up his fellow: but woe to him [that is] alone when he falleth; for [he hath] not another to help him up.
| כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃ |
11 Again, if two lie together, then they have heat: but how can one be warm [alone]?
| גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃ |
12 And if one prevail against him, two shall withstand him; and a threefold cord is not quickly broken.
| ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃ |
13 Better [is] a poor and a wise child than an old and foolish king, who will no more be admonished.
| טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד׃ |
14 For out of prison he cometh to reign; whereas also [he that is] born in his kingdom becometh poor.
| כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש׃ |
15 I considered all the living which walk under the sun, with the second child that shall stand up in his stead.
| ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו׃ |
16 [There is] no end of all the people, [even] of all that have been before them: they also that come after shall not rejoice in him. Surely this also [is] vanity and vexation of spirit.
| אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח׃ |
