Ruth 3
1 Then Naomi her mother in law said unto her, My daughter, shall I not seek rest for you, that it may be well with you?
| ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך |
2 And now is not Boaz of our kindred, with whose maidens you were? Behold, he winnows barley to night in the threshing floor.
| ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים--הלילה |
3 Wash yourself therefore, and anoint you, and put your raiment upon you, and get you down to the floor: but make not yourself known unto the man, until he shall have done eating and drinking.
| ורחצת וסכת ושמת שמלתך (שמלתיך) עליך--וירדתי (וירדת) הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות |
4 And it shall be, when he lies down, that you shall mark the place where he shall lie, and you shall go in, and uncover his feet, and lay you down; and he will tell you what you shall do.
| ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי (ושכבת) והוא יגיד לך את אשר תעשין |
5 And she said unto her, All that you say unto me I will do.
| ותאמר אליה כל אשר תאמרי (אלי) אעשה |
6 And she went down unto the floor, and did according to all that her mother in law bade her.
| ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה |
7 And when Boaz had eaten and drunk, and his heart was merry, he went to lie down at the end of the heap of corn: and she came softly, and uncovered his feet, and laid her down.
| ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב |
8 And it came to pass at midnight, that the man was afraid, and turned himself: and, behold, a woman lay at his feet.
| ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו |
9 And he said, Who are you? And she answered, I am Ruth your handmaid: spread therefore your skirt over your handmaid; for you are a near kinsman.
| ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה |
10 And he said, Blessed be you of the LORD, my daughter: for you have showed more kindness in the latter end than at the beginning, inasmuch as you followed not young men, whether poor or rich.
| ויאמר ברוכה את ליהוה בתי--היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים--אם דל ואם עשיר |
11 And now, my daughter, fear not; I will do to you all that you require: for all the city of my people does know that you are a virtuous woman.
| ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את |
12 And now it is true that I am your near kinsman: nevertheless there is a kinsman nearer than I.
| ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני |
13 Tarry this night, and it shall be in the morning, that if he will perform unto you the part of a kinsman, well; let him do the kinsman's part: but if he will not do the part of a kinsman to you, then will I do the part of a kinsman to you, as the LORD lives: lie down until the morning.
| ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר |
14 And she lay at his feet until the morning: and she rose up before one could know another. And he said, Let it not be known that a woman came into the floor.
| ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום (בטרם) יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן |
15 Also he said, Bring the vail that you have upon you, and hold it. And when she held it, he measured six measures of barley, and laid it on her: and she went into the city.
| ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה--ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר |
16 And when she came to her mother in law, she said, Who are you, my daughter? And she told her all that the man had done to her.
| ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה--את כל אשר עשה לה האיש |
17 And she said, These six measures of barley gave he me; for he said to me, Go not empty unto your mother in law.
| ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר (אלי) אל תבואי ריקם אל חמותך |
18 Then said she, Sit still, my daughter, until you know how the matter will fall: for the man will not be in rest, until he have finished the thing this day.
| ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום |
