Psalms 77
1 I cried unto God with my voice, even unto God with my voice; and he gave ear unto me.
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי |
2 In the day of my trouble I sought the Lord: my sore ran in the night, and ceased not: my soul refused to be comforted.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי |
3 I remembered God, and was troubled: I complained, and my spirit was overwhelmed. (Selah)
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה |
4 You hold mine eyes waking: I am so troubled that I cannot speak.
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר |
5 I have considered the days of old, the years of ancient times.
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים |
6 I call to remembrance my song in the night: I commune with mine own heart: and my spirit made diligent search.
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי |
7 Will the Lord cast off for ever? and will he be favourable no more?
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד |
8 Is his mercy clean gone for ever? does his promise fail for evermore?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר |
9 Has God forgotten to be gracious? has he in anger shut up his tender mercies? (Selah)
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה |
10 And I said, This is my infirmity: but I will remember the years of the right hand of the most High.
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון |
11 I will remember the works of the LORD: surely I will remember your wonders of old.
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך |
12 I will meditate also of all your work, and talk of your doings.
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה |
13 Your way, O God, is in the sanctuary: who is so great a God as our God?
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים |
14 You are the God that do wonders: you have declared your strength among the people.
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך |
15 You have with your arm redeemed your people, the sons of Jacob and Joseph. (Selah)
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה |
16 The waters saw you, O God, the waters saw you; they were afraid: the depths also were troubled.
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות |
17 The clouds poured out water: the skies sent out a sound: your arrows also went abroad.
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו |
18 The voice of your thunder was in the heaven: the lightnings lightened the world: the earth trembled and shook.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ |
19 Your way is in the sea, and your path in the great waters, and your footsteps are not known.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו |
20 You led your people like a flock by the hand of Moses and Aaron.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן |
