Proverbs 31
1 The words of king Lemuel, the prophecy that his mother taught him.
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו |
2 What, my son? and what, the son of my womb? and what, the son of my vows?
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי |
3 Give not your strength unto women, nor your ways to that which destroys kings.
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין |
4 It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine; nor for princes strong drink:
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר |
5 Lest they drink, and forget the law, and pervert the judgment of any of the afflicted.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני |
6 Give strong drink unto him that is ready to perish, and wine unto those that be of heavy hearts.
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש |
7 Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד |
8 Open your mouth for the dumb in the cause of all such as are appointed to destruction.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף |
9 Open your mouth, judge righteously, and plead the cause of the poor and needy.
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון |
10 Who can find a virtuous woman? for her price is far above rubies.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה |
11 The heart of her husband does safely trust in her, so that he shall have no need of spoil.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר |
12 She will do him good and not evil all the days of her life.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה |
13 She seeks wool, and flax, and works willingly with her hands.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה |
14 She is like the merchants' ships; she brings her food from far.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה |
15 She rises also while it is yet night, and gives food to her household, and a portion to her maidens.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה |
16 She considers a field, and buys it: with the fruit of her hands she plants a vineyard.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם |
17 She girds her loins with strength, and strengthens her arms.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה |
18 She perceives that her merchandise is good: her candle goes not out by night.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה |
19 She lays her hands to the spindle, and her hands hold the distaff.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך |
20 She stretches out her hand to the poor; yea, she reachs forth her hands to the needy.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון |
21 She is not afraid of the snow for her household: for all her household are clothed with scarlet.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים |
22 She makes herself coverings of tapestry; her clothing is silk and purple.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה |
23 Her husband is known in the gates, when he sits among the elders of the land.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ |
24 She makes fine linen, and sells it; and delivers girdles unto the merchant.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני |
25 Strength and honour are her clothing; and she shall rejoice in time to come.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון |
26 She opens her mouth with wisdom; and in her tongue is the law of kindness.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה |
27 She looks well to the ways of her household, and eats not the bread of idleness.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל |
28 Her children arise up, and call her blessed; her husband also, and he praises her.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה |
29 Many daughters have done virtuously, but you excel them all.
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה |
30 Favour is deceitful, and beauty is vain: but a woman that fears the LORD, she shall be praised.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל |
31 Give her of the fruit of her hands; and let her own works praise her in the gates.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה |
