Matthew 14
1 At that time Herod the tetrarch heard of the fame of Jesus,
| כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע, |
2 And said unto his servants, This is John the Baptist; he has risen from the dead; and therefore mighty works do show forth themselves in him.
| אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“ |
3 For Herod had laid hold on John, and bound him, and put him in prison for Herodias' sake, his brother Philip's wife.
| הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס, |
4 For John said unto him, It is not lawful for you to have her.
| משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה. |
5 And when he would have put him to death, he feared the multitude, because they counted him as a prophet.
| הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא. |
6 But when Herod's birthday was kept, the daughter of Herodias danced before them, and pleased Herod.
| אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד, |
7 Whereupon he promised with an oath to give her whatsoever she would ask.
| והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה. |
8 And she, being before instructed of her mother, said, Give me here John Baptist's head in a charger.
| לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל. |
9 And the king was sorry: nevertheless for the oath's sake, and them which sat with him at food, he commanded it to be given her.
| המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות, |
10 And he sent, and beheaded John in the prison.
| וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר |
11 And his head was brought in a charger, and given to the damsel: and she brought it to her mother.
| והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה. |
12 And his disciples came, and took up the body, and buried it, and went and told Jesus.
| תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה. |
13 When Jesus heard of it, he departed thence by ship into a desert place apart: and when the people had heard thereof, they followed him on foot out of the cities.
| כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים. |
14 And Jesus went forth, and saw a great multitude, and was moved with compassion toward them, and he healed their sick.
| ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם. |
15 And when it was evening, his disciples came to him, saying, This is a desert place, and the time is now past; send the multitude away, that they may go into the villages, and buy themselves victuals.
| לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“ |
16 But Jesus said unto them, They need not depart; give all of you them to eat.
| אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“ |
17 And they say unto him, We have here but five loaves, and two fishes.
| ”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“ |
18 He said, Bring them here to me.
| ”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע. |
19 And he commanded the multitude to sit down on the grass, and took the five loaves, and the two fishes, and looking up to heaven, he blessed, and brake, and gave the loaves to his disciples, and the disciples to the multitude.
| הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם. |
20 And they did all eat, and were filled: and they took up of the fragments that remained twelve baskets full.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים. |
21 And they that had eaten were about five thousand men, beside women and children.
| באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים! |
22 And immediately Jesus constrained his disciples to get into a ship, and to go before him unto the other side, while he sent the multitudes away.
| לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. |
23 And when he had sent the multitudes away, he went up into a mountain apart to pray: and when the evening was come, he was there alone.
| לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים. |
24 But the ship was now in the midst of the sea, tossed with waves: for the wind was contrary.
25 And in the fourth watch of the night Jesus went unto them, walking on the sea.
| בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים. |
26 And when the disciples saw him walking on the sea, they were troubled, saying, It is a spirit; and they cried out for fear.
| התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים. |
27 But immediately Jesus spoke unto them, saying, Be of good cheer; it is I; be not afraid.
| ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“ |
28 And Peter answered him and said, Lord, if it be you, bid me come unto you on the water.
| ”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“ |
29 And he said, Come. And when Peter was come down out of the ship, he walked on the water, to go to Jesus.
| ”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע. |
30 But when he saw the wind boisterous, he was afraid; and beginning to sink, he cried, saying, Lord, save me.
| אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס. |
31 And immediately Jesus stretched forth his hand, and caught him, and said unto him, O you of little faith, wherefore did you doubt?
| מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“ |
32 And when they were come into the ship, the wind ceased.
| כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח. |
33 Then they that were in the ship came and worshipped him, saying, Truthfully you are the Son of God.
| התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו. |
34 And when they were gone over, they came into the land of Gennesaret.
| הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת. |
35 And when the men of that place had knowledge of him, they sent out into all that country round about, and brought unto him all that were diseased;
| אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם. |
36 And besought him that they might only touch the hem of his garment: and as many as touched were made perfectly whole.
| החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא. |
