Isaiah 64
1 Oh that you would rend the heavens, that you would come down, that the mountains might flow down at your presence,
2 As when the melting fire burns, the fire causes the waters to boil, to make your name known to your adversaries, that the nations may tremble at your presence!
| כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו |
3 When you did terrible things which we looked not for, you came down, the mountains flowed down at your presence.
| בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו |
4 For since the beginning of the world men have not heard, nor perceived by the ear, neither has the eye seen, O God, beside you, what he has prepared for him that waits for him.
| ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך--יעשה למחכה לו |
5 You meet him that rejoices and works righteousness, those that remember you in your ways: behold, you are angry; for we have sinned: in those is continuance, and we shall be saved.
| פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע |
6 But we are all as an unclean thing, and all our righteousnesses are as filthy rags; and we all do fade as a leaf; and our iniquities, like the wind, have taken us away.
| ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו |
7 And there is none that calls upon your name, that stirs up himself to take hold of you: for you have hid your face from us, and have consumed us, because of our iniquities.
| ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו |
8 But now, O LORD, you are our father; we are the clay, and you our potter; and we all are the work of your hand.
| ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו |
9 Be not angry very sore, O LORD, neither remember iniquity for ever: behold, see, we plead to you, we are all your people.
| אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו |
10 Your holy cities are a wilderness, Zion is a wilderness, Jerusalem a desolation.
| ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה |
11 Our holy and our beautiful house, where our fathers praised you, is burned up with fire: and all our pleasant things are laid waste.
| בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו--היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה |
12 Will you refrain yourself for these things, O LORD? will you hold your peace, and afflict us very sore?
| העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד |
