Genesis 45
1 Then Joseph could not refrain himself before all them that stood by him; and he cried, Cause every man to go out from me. And there stood no man with him, while Joseph made himself known unto his brethren.
| ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו׃ |
2 And he wept aloud: and the Egyptians and the house of Pharaoh heard.
| ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה׃ |
3 And Joseph said unto his brethren, I am Joseph; does my father yet live? And his brethren could not answer him; for they were troubled at his presence.
| ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו׃ |
4 And Joseph said unto his brethren, Come near to me, I pray you. And they came near. And he said, I am Joseph your brother, whom all of you sold into Egypt.
| ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה׃ |
5 Now therefore be not grieved, nor angry with yourselves, that all of you sold me here: for God did send me before you to preserve life.
| ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃ |
6 For these two years has the famine been in the land: and yet there are five years, in the which there shall neither be earring nor harvest.
| כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר׃ |
7 And God sent me before you to preserve you a posterity in the earth, and to save your lives by a great deliverance.
| וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃ |
8 So now it was not you that sent me here, but God: and he has made me a father to Pharaoh, and lord of all his house, and a ruler throughout all the land of Egypt.
| ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים׃ |
9 Haste all of you, and go up to my father, and say unto him, Thus says your son Joseph, God has made me lord of all Egypt: come down unto me, tarry not:
| מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד׃ |
10 And you shall dwell in the land of Goshen, and you shall be near unto me, you, and your children, and your children's children, and your flocks, and your herds, and all that you have:
| וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך׃ |
11 And there will I nourish you; for yet there are five years of famine; lest you, and your household, and all that you have, come to poverty.
| וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך׃ |
12 And, behold, your eyes see, and the eyes of my brother Benjamin, that it is my mouth that speaks unto you.
| והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם׃ |
13 And all of you shall tell my father of all my glory in Egypt, and of all that all of you have seen; and all of you shall haste and bring down my father here.
| והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה׃ |
14 And he fell upon his brother Benjamin's neck, and wept; and Benjamin wept upon his neck.
| ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו׃ |
15 Moreover he kissed all his brethren, and wept upon them: and after that his brethren talked with him.
| וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו׃ |
16 And the fame thereof was heard in Pharaoh's house, saying, Joseph's brethren are come: and it pleased Pharaoh well, and his servants.
| והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו׃ |
17 And Pharaoh said unto Joseph, Say unto your brethren, This do all of you; load your beasts, and go, get you unto the land of Canaan;
| ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען׃ |
18 And take your father and your households, and come unto me: and I will give you the good of the land of Egypt, and all of you shall eat the fat of the land.
| וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ׃ |
19 Now you are commanded, this do all of you; take you wagons out of the land of Egypt for your little ones, and for your wives, and bring your father, and come.
| ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם׃ |
20 Also regard not your stuff; for the good of all the land of Egypt are yours.
| ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא׃ |
21 And the children of Israel did so: and Joseph gave them wagons, according to the commandment of Pharaoh, and gave them provision for the way.
| ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך׃ |
22 To all of them he gave each man changes of raiment; but to Benjamin he gave three hundred pieces of silver, and five changes of raiment.
| לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת׃ |
23 And to his father he sent after this manner; ten asses laden with the good things of Egypt, and ten she asses laden with corn and bread and food for his father by the way.
| ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך׃ |
24 So he sent his brethren away, and they departed: and he said unto them, See that all of you fall not out by the way.
| וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך׃ |
25 And they went up out of Egypt, and came into the land of Canaan unto Jacob their father,
| ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם׃ |
26 And told him, saying, Joseph is yet alive, and he is governor over all the land of Egypt. And Jacob's heart fainted, for he believed them not.
| ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם׃ |
27 And they told him all the words of Joseph, which he had said unto them: and when he saw the wagons which Joseph had sent to carry him, the spirit of Jacob their father revived:
| וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם׃ |
28 And Israel said, It is enough; Joseph my son is yet alive: I will go and see him before I die.
| ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות׃ |
