Ezekiel 21
1 And the word of the LORD came unto me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 Son of man, set your face toward Jerusalem, and drop your word toward the holy places, and prophesy against the land of Israel,
| בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל |
3 And say to the land of Israel, Thus says the LORD; Behold, I am against you, and will draw forth my sword out of his sheath, and will cut off from you the righteous and the wicked.
| ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע |
4 Seeing then that I will cut off from you the righteous and the wicked, therefore shall my sword go forth out of his sheath against all flesh from the south to the north:
| יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר--מנגב צפון |
5 That all flesh may know that I the LORD have drawn forth my sword out of his sheath: it shall not return any more.
| וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד |
6 Sigh therefore, you son of man, with the breaking of your loins; and with bitterness sigh before their eyes.
| ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם |
7 And it shall be, when they say unto you, Wherefore sigh you? that you shall answer, For the tidings; because it comes: and every heart shall melt, and all hands shall be feeble, and every spirit shall faint, and all knees shall be weak as water: behold, it comes, and shall be brought to pass, says the Lord GOD.
| והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים--הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה |
8 Again the word of the LORD came unto me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
9 Son of man, prophesy, and say, Thus says the LORD; Say, A sword, a sword is sharpened, and also furbished:
| בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה |
10 It is sharpened to make a sore slaughter; it is furbished that it may glitter: should we then make delight? it despises the rod of my son, as every tree.
| למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ |
11 And he has given it to be furbished, that it may be handled: this sword is sharpened, and it is furbished, to give it into the hand of the slayer.
| ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג |
12 Cry and wail, son of man: for it shall be upon my people, it shall be upon all the princes of Israel: terrors by reason of the sword shall be upon my people: strike therefore upon your thigh.
| זעק והילל בן אדם--כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך |
13 Because it is a trial, and what if the sword contemn even the rod? it shall be no more, says the Lord GOD.
| כי בחן--ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה |
14 You therefore, son of man, prophesy, and strike your hands together. and let the sword be doubled the third time, the sword of the slain: it is the sword of the great men that are slain, which enters into their privy chambers.
| ואתה בן אדם--הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים--היא חרב חלל הגדול החדרת להם |
15 I have set the point of the sword against all their gates, that their heart may faint, and their ruins be multiplied: ah! it is made bright, it is wrapped up for the slaughter.
| למען למוג לב והרבה המכשלים--על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח |
16 Go you one way or other, either on the right hand, or on the left, anywhere your face is set.
| התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות |
17 I will also strike mine hands together, and I will cause my fury to rest: I the LORD have said it.
| וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי |
18 The word of the LORD came unto me again, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
19 Also, you son of man, appoint you two ways, that the sword of the king of Babylon may come: both two shall come forth out of one land: and choose you a place, choose it at the head of the way to the city.
| ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל--מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא |
20 Appoint a way, that the sword may come to Rabbath of the Ammonites, and to Judah in Jerusalem the defenced.
| דרך תשים--לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה |
21 For the king of Babylon stood at the parting of the way, at the head of the two ways, to use divination: he made his arrows bright, he consulted with images, he looked in the liver.
| כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים--לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד |
22 At his right hand was the divination for Jerusalem, to appoint captains, to open the mouth in the slaughter, to lift up the voice with shouting, to appoint battering rams against the gates, to cast a mount, and to build a fort.
| בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה--לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק |
23 And it shall be unto them as a false divination in their sight, to them that have sworn oaths: but he will call to remembrance the iniquity, that they may be taken.
| והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש |
24 Therefore thus says the Lord GOD; Because all of you have made your iniquity to be remembered, in that your transgressions are discovered, so that in all your doings your sins do appear; because, I say, that all of you are come to remembrance, all of you shall be taken with the hand.
| לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם--יען הזכרכם בכף תתפשו |
25 And you, profane wicked prince of Israel, whose day has come, when iniquity shall have an end,
| ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ |
26 Thus says the Lord GOD; Remove the diadem, and take off the crown: this shall not be the same: exalt him that is low, and bring low him that is high.
| כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת--השפלה הגבה והגבה השפיל |
27 I will overturn, overturn, overturn, it: and it shall be no more, until he comes whose right it is; and I will give it him.
| עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו |
28 And you, son of man, prophesy and say, Thus says the Lord GOD concerning the Ammonites, and concerning their reproach; even say you, The sword, the sword is drawn: for the slaughter it is furbished, to consume because of the glittering:
| ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק |
29 While they see vanity unto you, while they divine a lie unto you, to bring you upon the necks of them that are slain, of the wicked, whose day has come, when their iniquity shall have an end.
| בחזות לך שוא בקסם לך כזב--לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ |
30 Shall I cause it to return into his sheath? I will judge you in the place where you were created, in the land of your nativity.
| השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך |
31 And I will pour out mine indignation upon you, I will blow against you in the fire of my wrath, and deliver you into the hand of brutish men, and skilful to destroy.
| ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית |
32 You shall be for fuel to the fire; your blood shall be in the midst of the land; you shall be no more remembered: for I the LORD have spoken it.
| לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי |
