Ezekiel 12

1 The word of the LORD also came unto me, saying,

ויהי דבר יהוה אלי לאמר

2 Son of man, you dwell in the midst of a rebellious house, which have eyes to see, and see not; they have ears to hear, and hear not: for they are a rebellious house.

בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו--כי בית מרי הם

3 Therefore, you son of man, prepare you stuff for removing, and remove by day in their sight; and you shall remove from your place to another place in their sight: it may be they will consider, though they be a rebellious house.

ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם--אולי יראו כי בית מרי המה

4 Then shall you bring forth your stuff by day in their sight, as stuff for removing: and you shall go forth at even in their sight, as they that go forth into captivity.

והוצאת כליך ככלי גולה יומם--לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה

5 Dig you through the wall in their sight, and carry out thereby.

לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו

6 In their sight shall you bear it upon your shoulders, and carry it forth in the twilight: you shall cover your face, that you see not the ground: for I have set you for a sign unto the house of Israel.

לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא--פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל

7 And I did so as I was commanded: I brought forth my stuff by day, as stuff for captivity, and in the even I dug through the wall with mine hand; I brought it forth in the twilight, and I bare it upon my shoulder in their sight.

ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם

8 And in the morning came the word of the LORD unto me, saying,

ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר

9 Son of man, has not the house of Israel, the rebellious house, said unto you, What do you?

בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה

10 Say you unto them, Thus says the Lord GOD; This burden concerns the prince in Jerusalem, and all the house of Israel that are among them.

אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם

11 Say, I am your sign: like I have done, so shall it be done unto them: they shall remove and go into captivity.

אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם--בגולה בשבי ילכו

12 And the prince that is among them shall bear upon his shoulder in the twilight, and shall go forth: they shall dig through the wall to carry out thereby: he shall cover his face, that he see not the ground with his eyes.

והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא--בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה--יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ

13 My net also will I spread upon him, and he shall be taken in my snare: and I will bring him to Babylon to the land of the Chaldeans; yet shall he not see it, though he shall die there.

ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות

14 And I will scatter toward every wind all that are about him to help him, and all his bands; and I will draw out the sword after them.

וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם

15 And they shall know that I am the LORD, when I shall scatter them among the nations, and disperse them in the countries.

וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות

16 But I will leave a few men of them from the sword, from the famine, and from the pestilence; that they may declare all their abominations among the heathen where they come; and they shall know that I am the LORD.

והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה

17 Moreover the word of the LORD came to me, saying,

ויהי דבר יהוה אלי לאמר

18 Son of man, eat your bread with quaking, and drink your water with trembling and with carefulness;

בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה

19 And say unto the people of the land, Thus says the Lord GOD of the inhabitants of Jerusalem, and of the land of Israel; They shall eat their bread with carefulness, and drink their water with astonishment, that her land may be desolate from all that is therein, because of the violence of all them that dwell therein.

ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו--למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה

20 And the cities that are inhabited shall be laid waste, and the land shall be desolate; and all of you shall know that I am the LORD.

והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה

21 And the word of the LORD came unto me, saying,

ויהי דבר יהוה אלי לאמר

22 Son of man, what is that proverb that all of you have in the land of Israel, saying, The days are prolonged, and every vision fails?

בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון

23 Tell them therefore, Thus says the Lord GOD; I will make this proverb to cease, and they shall no more use it as a proverb in Israel; but say unto them, The days are at hand, and the effect of every vision.

לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון

24 For there shall be no more any vain vision nor flattering divination within the house of Israel.

כי לא יהיה עוד כל חזון שוא--ומקסם חלק בתוך בית ישראל

25 For I am the LORD: I will speak, and the word that I shall speak shall come to pass; it shall be no more prolonged: for in your days, O rebellious house, will I say the word, and will perform it, says the Lord GOD.

כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה--לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה

26 Again the word of the LORD came to me, saying.

ויהי דבר יהוה אלי לאמר

27 Son of man, behold, they of the house of Israel say, The vision that he sees is for many days to come, and he prophesies of the times that are far off.

בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא

28 Therefore say unto them, Thus says the Lord GOD; There shall none of my words be prolonged any more, but the word which I have spoken shall be done, says the Lord GOD.

לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי--אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה