Exodus 15
1 Then sang Moses and the children of Israel this song unto the LORD, and spoke, saying, I will sing unto the LORD, for he has triumphed gloriously: the horse and his rider has he thrown into the sea.
| אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ |
2 The LORD is my strength and song, and he is become my salvation: he is my God, and I will prepare him an habitation; my father's God, and I will exalt him.
| עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃ |
3 The LORD is a man of war: the LORD is his name.
| יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃ |
4 Pharaoh's chariots and his host has he cast into the sea: his chosen captains also are drowned in the Red sea.
| מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף׃ |
5 The depths have covered them: they sank into the bottom as a stone.
| תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃ |
6 Your right hand, O LORD, is become glorious in power: your right hand, O LORD, has dashed in pieces the enemy.
| ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃ |
7 And in the greatness of your excellency you have overthrown them that rose up against you: you sent forth your wrath, which consumed them as stubble.
| וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃ |
8 And with the blast of your nostrils the waters were gathered together, the floods stood upright as an heap, and the depths were congealed in the heart of the sea.
| וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃ |
9 The enemy said, I will pursue, I will overtake, I will divide the spoil; my lust shall be satisfied upon them; I will draw my sword, my hand shall destroy them.
| אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃ |
10 You did blow with your wind, the sea covered them: they sank as lead in the mighty waters.
| נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃ |
11 Who is like unto you, O LORD, among the gods? who is like you, glorious in holiness, fearful in praises, doing wonders?
| מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃ |
12 You stretched out your right hand, the earth swallowed them.
| נטית ימינך תבלעמו ארץ׃ |
13 You in your mercy have led forth the people which you have redeemed: you have guided them in your strength unto your holy habitation.
| נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃ |
14 The people shall hear, and be afraid: sorrow shall take hold on the inhabitants of Palestina.
| שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃ |
15 Then the dukes of Edom shall be amazed; the mighty men of Moab, trembling shall take hold upon them; all the inhabitants of Canaan shall melt away.
| אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃ |
16 Fear and dread shall fall upon them; by the greatness of your arm they shall be as still as a stone; till your people pass over, O LORD, till the people pass over, which you have purchased.
| תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית׃ |
17 You shall bring them in, and plant them in the mountain of your inheritance, in the place, O LORD, which you have made for you to dwell in, in the Sanctuary, O LORD, which your hands have established.
| תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃ |
18 The LORD shall reign for ever and ever.
| יהוה ימלך לעלם ועד׃ |
19 For the horse of Pharaoh went in with his chariots and with his horsemen into the sea, and the LORD brought again the waters of the sea upon them; but the children of Israel went on dry land in the midst of the sea.
| כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃ |
20 And Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took a timbrel in her hand; and all the women went out after her with timbrels and with dances.
| ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃ |
21 And Miriam answered them, Sing all of you to the LORD, for he has triumphed gloriously; the horse and his rider has he thrown into the sea.
| ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ |
22 So Moses brought Israel from the Red sea, and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water.
| ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׃ |
23 And when they came to Marah, they could not drink of the waters of Marah, for they were bitter: therefore the name of it was called Marah.
| ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה׃ |
24 And the people murmured against Moses, saying, What shall we drink?
| וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃ |
25 And he cried unto the LORD; and the LORD showed him a tree, which when he had cast into the waters, the waters were made sweet: there he made for them a statute and an ordinance, and there he proved them,
| ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃ |
26 And said, If you will diligently hearken to the voice of the LORD your God, and will do that which is right in his sight, and will give ear to his commandments, and keep all his statutes, I will put none of these diseases upon you, which I have brought upon the Egyptians: for I am the LORD that heals you.
| ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃ |
27 And they came to Elim, where were twelve wells of water, and threescore and ten palm trees: and they encamped there by the waters.
| ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים׃ |
