Acts 12
1 Now about that time Herod the king stretched forth his hands to vex certain of the church.
| באותם הימים התנכל המלך הורדוס למאמינים אחדים, |
2 And he killed James the brother of John with the sword.
| אף הוציא להורג את יעקב השליח, אחיו של יוחנן. |
3 And because he saw it pleased the Jews, he proceeded further to take Peter also. (Then were the days of unleavened bread.)
| כשראה הורדוס שהדבר מצא־חן בעיני מנהיגי היהודים, אסר את פטרוס באמצע חג הפסח. |
4 And when he had apprehended him, he put him in prison, and delivered him to four quaternions of soldiers to keep him; intending after Easter to bring him forth to the people.
| הורדוס התכוון להעמיד את פטרוס למשפט פומבי בתום החג, ועל כן השליך אותו בינתיים לכלא והפקיד עליו שישה־עשר שומרים. |
5 Peter therefore was kept in prison: but prayer was made without ceasing of the church unto God for him.
| אולם הקהילה התפללה בעד פטרוס ללא הרף בעת מעצרו. |
6 And when Herod would have brought him forth, the same night Peter was sleeping between two soldiers, bound with two chains: and the keepers before the door kept the prison.
| בלילה שקדם למשפט הפומבי ישן פטרוס בין שני חיילים, כבול בשרשרת כפולה, והשומרים שמרו בזהירות על פתח הכלא. |
7 And, behold, the angel of the Lord came upon him, and a light shined in the prison: and he stroke Peter on the side, and raised him up, saying, Arise up quickly. And his chains fell off from his hands.
| לפתע זרח אור בתוך התא, ומלאך ה׳ עמד לצידו של פטרוס. המלאך נגע בירכו של פטרוס והעירו משנתו.”קום, מהר!“קרא המלאך. באותו רגע נפלו השרשרות מעל־ידיו. |
8 And the angel said unto him, Gird yourself, and bind on your sandals. And so he did. And he says unto him, Cast your garment about you, and follow me.
| ”התלבש ונעל את נעליך“, הוסיף המלאך, ופטרוס עשה.”עכשיו לבש את מעילך ובוא אחרי!“פקד. |
9 And he went out, and followed him; and know not that it was true which was done by the angel; but thought he saw a vision.
| פטרוס יצא מהתא בעקבות המלאך, אולם כל הזמן חשב שזהו רק חלום או חזיון; הוא לא יכול היה להאמין שכל זה קורה לו במציאות! |
10 When they were past the first and the second ward, they came unto the iron gate that leads unto the city; which opened to them of his own accord: and they went out, and passed on through one street; and forthwith the angel departed from him.
| הם חלפו על פני גוש התאים הראשון והשני, והגיעו אל שער הברזל הפונה לרחוב. השער נפתח לפניהם מעצמו, והם עברו דרכו. הם המשיכו ללכת עוד מרחק קצר, ולפתע נעלם המלאך. |
11 And when Peter was come to himself, he said, Now I know certainly, that the LORD has sent his angel, and has delivered me out of the hand of Herod, and from all the expectation of the people of the Jews.
| פטרוס הבין לבסוף את המתרחש.”אין זה חלום!“אמר לעצמו.”אלוהים באמת שלח את מלאכו להציל אותי מיד הורדוס וממזימותיהם של היהודים!“ |
12 And when he had considered the thing, he came to the house of Mary the mother of John, whose surname was Mark; where many were gathered together praying.
| לאחר שעיכל את הדבר במוחו הלך אל ביתה של מרים, אמו של יוחנן מרקוס. שם התאספו מאמינים רבים לתפילה. |
13 And as Peter knocked at the door of the gate, a damsel came to hearken, named Rhoda.
| פטרוס דפק על דלת הבית, ונערה בשם רודה ניגשה לראות מי זה. |
14 And when she knew Peter's voice, she opened not the gate for gladness, but ran in, and told how Peter stood before the gate.
| כשהכירה את קולו של פטרוס היא שמחה כל־כך, עד ששכחה לפתוח את הדלת. היא מיהרה להיכנס אל הבית וסיפרה לכולם שפטרוס עומד בחוץ. |
15 And they said unto her, You are mad. But she constantly affirmed that it was even so. Then said they, It is his angel.
| האחים לא האמינו לה.”יצאת מדעתך!“קראו. אולם מאחר שרודה עמדה על שלה, חשבו:”אולי זהו המלאך של פטרוס. הם ודאי הרגו אותו.“ |
16 But Peter continued knocking: and when they had opened the door, and saw him, they were astonished.
| בינתיים המשיך פטרוס לדפוק על הדלת, וכשיצאו לבסוף האחים לפתוח את השער, הם הופתעו מאוד! |
17 But he, beckoning unto them with the hand to hold their peace, declared unto them how the Lord had brought him out of the prison. And he said, Go show these things unto James, and to the brethren. And he departed, and went into another place.
| פטרוס אמר להם לשתוק, וסיפר להם כיצד חילץ אותו האדון מבית־הכלא.”ספרו זאת ליעקב ולאחים“, ביקש מהם, והלך לו למקום בטוח יותר. |
18 Now as soon as it was day, there was no small stir among the soldiers, what was become of Peter.
| עם אור הבוקר שררה מבוכה גדולה בכלא: מה קרה לפטרוס? |
19 And when Herod had sought for him, and found him not, he examined the keepers, and commanded that they should be put to death. And he went down from Judaea to Caesarea, and there abode.
| הורדוס שלח את אנשיו לחפש את פטרוס, אך הם לא מצאו אותו. משום כך ציווה הורדוס לאסור את שישה־עשר השומרים, להעמידם לדין ולהוציאם להורג. לאחר מכן עזב את העיר ועבר לגור בקיסריה. |
20 And Herod was highly displeased with them of Tyre and Sidon: but they came with one accord to him, and, having made Blastus the king's chamberlain their friend, desired peace; because their country was nourished by the king's country.
| בהיותו בקיסריה הגיעה משלחת מהערים צור וצידון כדי לראותו. הורדוס לא היה ביחסים טובים עם תושבי הערים האלה, אולם חברי המשלחת התיידדו עם בלסטוס המזכיר של המחוז וביקשו שלום, כי מבחינה כלכלית הייתה ארצם תלויה במסחר עם ארצו של הורדוס. |
21 And upon a set day Herod, arrayed in royal apparel, sat upon his throne, and made an oration unto them.
| נקבע להם ראיון עם הורדוס, וביום המיועד הוא לבש את בגדי מלכותו, ישב על כסא מפואר ונאם לפניהם. |
22 And the people gave a shout, saying, It is the voice of a god, and not of a man.
| בתום הנאום הריע לו הקהל בתשואות רמות וצעק:”זהו קולו של אל, ולא של בן־תמותה!“ |
23 And immediately the angel of the Lord stroke him, because he gave not God the glory: and he was eaten of worms, and gave up the spirit.
| באותו רגע הכה מלאך ה׳ את הורדוס במחלה קשה; גופו נמלא תולעים שכרסמו אותו, וכעבור זמן קצר מת, משום שקיבל את סגידת האנשים במקום שיחלוק את הכבוד לאלוהים. |
24 But the word (logos) of God grew and multiplied.
| בשורת הישועה של אלוהים התפשטה במהירות, ומאמינים רבים נוספו לקהילה. |
25 And Barnabas and Saul returned from Jerusalem, when they had fulfilled their ministry, and took with them John, whose surname was Mark.
| לאחר שסיימו בר־נבא ושאול את שליחותם בירושלים, לקחו איתם את יוחנן מרקוס ושבו לאנטיוכיה. |
