1 Chronicles 17

1 Now it came to pass, as David sat in his house, that David said to Nathan the prophet, Lo, I dwell in an house of cedars, but the ark of the covenant of the LORD remains under curtains.

ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות׃

2 Then Nathan said unto David, Do all that is in your heart; for God is with you.

ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך׃

3 And it came to pass the same night, that the word of God came to Nathan, saying,

ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר׃

4 Go and tell David my servant, Thus says the LORD, You shall not build me an house to dwell in:

לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת׃

5 For I have not dwelt in an house since the day that I brought up Israel unto this day; but have gone from tent to tent, and from one tabernacle to another.

כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן׃

6 Where ever I have walked with all Israel, spoke I a word to any of the judges of Israel, whom I commanded to feed my people, saying, Why have all of you not built me an house of cedars?

בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃

7 Now therefore thus shall you say unto my servant David, Thus says the LORD of hosts, I took you from the sheepcote, even from following the sheep, that you should be ruler over my people Israel:

ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל׃

8 And I have been with you anywhere you have walked, and have cut off all of your enemies from before you, and have made you a name like the name of the great men that are in the earth.

ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃

9 Also I will ordain a place for my people Israel, and will plant them, and they shall dwell in their place, and shall be moved no more; neither shall the children of wickedness waste them any more, as at the beginning,

ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה׃

10 And since the time that I commanded judges to be over my people Israel. Moreover I will subdue all of your enemies. Furthermore I tell you that the LORD will build you an house.

ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה׃

11 And it shall come to pass, when your days be expired that you must go to be with your fathers, that I will raise up your seed after you, which shall be of your sons; and I will establish his kingdom.

והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו׃

12 He shall build me an house, and I will establish his throne for ever.

הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם׃

13 I will be his father, and he shall be my son: and I will not take my mercy away from him, as I took it from him that was before you:

אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך׃

14 But I will settle him in mine house and in my kingdom for ever: and his throne shall be established for evermore.

והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם׃

15 According to all these words, and according to all this vision, so did Nathan speak unto David.

ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד׃

16 And David the king came and sat before the LORD, and said, Who am I, O LORD God, and what is mine house, that you have brought me until now?

ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

17 And yet this was a small thing in your eyes, O God; for you have also spoken of your servant's house for a great while to come, and have regarded me according to the estate of a man of high degree, O LORD God.

ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים׃

18 What can David speak more to you for the honour of your servant? for you know your servant.

מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת׃

19 O LORD, for your servant's sake, and according to your own heart, have you done all this greatness, in making known all these great things.

יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות׃

20 O LORD, there is none like you, neither is there any God beside you, according to all that we have heard with our ears.

יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃

21 And what one nation in the earth is like your people Israel, whom God went to redeem to be his own people, to make you a name of greatness and terribleness, by driving out nations from before your people whom you have redeemed out of Egypt?

ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים׃

22 For your people Israel did you make your own people for ever; and you, LORD, became their God.

ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃

23 Therefore now, LORD, let the thing that you have spoken concerning your servant and concerning his house be established for ever, and do as you have said.

ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת׃

24 Let it even be established, that your name may be magnified for ever, saying, The LORD of hosts is the God of Israel, even a God to Israel: and let the house of David your servant be established before you.

ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך׃

25 For you, O my God, have told your servant that you will build him an house: therefore your servant has found in his heart to pray before you.

כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך׃

26 And now, LORD, you are God, and have promised this goodness unto your servant:

ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת׃

27 Now therefore let it please you to bless the house of your servant, that it may be before you for ever: for you bless, O LORD, and it shall be blessed for ever.

ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם׃